אחרי יותר מ14 שנים, הגעתי למסקנה שיש לי תגובה רגשית מאוחרת לדברים
לדוגמה, כשאמא שלי לקחה אותי לשיחה ואמרה לי שהעובדת הזרה עוזבת (הקודמת) התגובה היחידה שלי הייתה "אוקיי...? מתי? למה?" (ממה שאני זוכרת)
זה קרה לפני יותר מחצי שנה, ואני עדיין לא התגברתי עליה, אבל אני בספק אם בכיתי בכלל
לפעמים אני מרגישה יותר מדי אטומה, אולי אני בהדחקה
ופשוט... לפעמים קשה לי להרגיש... אני פשוט לא מרגיש כלום. לא שמחה, לא כאב, לא עצב, לא געגוע, לא כעס, לא שנאה, לא אהבה... פשוט כלום
אולי זה משהו אחר, אולי זה נורמלי, אולי אני סתם מדמיינת
YOU ARE READING
ספר חפירות 2
Randomציטוטים נחמדמדים וסיפורים מצחיקים (בערך) מהחיים שלי וסתם מידע לא חשוב פריקות מהתקפי רחמים עצמיים פשוט הכל
