נכנסתי הביתה ואמא שלי עצבנה אותי (בלשון המעטה). ואז את אח שלי (וזה לא היה מוצדק. כי יכולתי להסתדר גם בלי העזרה שלו). ואז הוא הוציא את זה עליי
ועכשיו היא מספרת על הבעיות שלי (הפיזיות והפיזיות שלדעתי הן נפשיות. וגם על הנפשיות לדעתי) לכל מי שלדעתה יכול לעזור או צריך לדעת (וגם לחברות שלה)
וזאת אחת הסיבות אני שונאת לספר לה דברים
והיא עולה לי על העצבים לפעמים
גורמת לי רגשות אשם
לפעמים בכוונה ולפעמים לא (זה נראה לי בכוונה. כי זאת לא משהו שאפשר להגיד ולצפות שאני אשאר שמחה, מאושרת וחייכנית אחר כך. אלא אם כן היא לא חשבה על זה)
YOU ARE READING
ספר חפירות 2
Randomציטוטים נחמדמדים וסיפורים מצחיקים (בערך) מהחיים שלי וסתם מידע לא חשוב פריקות מהתקפי רחמים עצמיים פשוט הכל
