פרק 10

13.3K 727 48
                                    

(ממליצה להפעיל את השיר כשיהיה רשום)
__________

התנתקנו מהחיבוק ותומאס לקח אותי והתיישבנו על הספסל שהיה באזור. הנחתי את ראשי על הכתף שלו והחזקתי את ידו, כך ששילבתי את ידי עם ידו. הוא ליטף את ידי עם האצבעות שלו, ותוך כדי מרגיע את הכאב שהיה לי כתוצאה מהמכות שנתתי לו. תומאס היה מהבחורים השריריים. החזה שלו היה כל כך קשה שזה כאב. אני לא אתפלא אם הוא מלא בקוביות ושרירים.

הייתה שתיקה, אבל לא שתיקה מביכה כמו בדרך כלל. היא הייתה שתיקה נעימה יחסית לשתיקות שתמיד יש בינינו. אני מקווה שתומאס לא יחליט לקלקל כמו תמיד. יש לו מן הרגל כזה לקלקל כל דבר איתי, כך שאני מקווה שמצב ישאר ככה.

״אלינור,״ אמר והסתכל עליי. ״מה?״ שאלתי אותו, טיפה חוששת ממה שהוא עומד לומר. ״יש לי רעיון שיעזור לך.״ אמר. הסתכלתי עליו מבולבלת. ״רעיון? איזה?״ שאלתי. ״חכי פה רגע, אני כבר חוזר.״ הוא אמר ועזב את המקום. איזה רעיון יכול לעזור לי בדיוק במצב שלי? תהיתי בלבי.

אחרי כמה דקות תומאס חזר. ״הנה קחי.״ הוא נתן לי אוזניות שהיו מחוברות לטלפון שלו. עוד יותר הייתי מבולבלת. ״אל תחשבי יותר מדי, פשוט שימי אותם.״ אמר וכך עשיתי. ואז הוא הפעיל את השיר.

(תפעילו עכשיו.)

Sha la la la la
Sha la la la la
You used to call me your angel
Said I was sent straight down from heaven
You'd hold me close in your arms

I loved the way you felt so strong
I never wanted you to leave
I wanted you to stay here holding me

השיר התנגן והרגשתי איך יורים לי בלב, כדור אחר כדור.

I miss you, I miss your smile
And I still shed a tear
Every once in a while
And even though it's different now
You're still here somehow
My heart won't let you go
And I need you to know
I miss you, sha la la la la
I miss you

עכשיו אחרי הפזמון, הדמעות כבר יצאו שוב. אני לא מבינה מה תומאס מנסה לעשות, לגרום לי להרגיש עוד פעם חרא עם עצמי?

You used to call me your dreamer
And now I'm living out my dream
Oh how I wish you could see

Everything that's happening for me
I'm thinking back on the past
It's true that time is flying by too fast

התחברתי עם השיר הזה, כי זה כל כך היחסים שלי עם אמא שלי. לכן כל מה שעשיתי היה לבכות מהמילים.

I miss you, I miss your smile
And I still shed a tear
Every once in a while
And even though it's different now
You're still here somehow
My heart won't let you go
And I need you to know
I miss you, sha la la la la
I miss you.

I know you're in a better place, yeah
But I wish that I could see your face, oh
I know you're where you need to be
Even though it's not here with me

זה נכון, אמי נמצאת עכשיו במקום טוב יותר, המקום שכרגע היא צריכה להיות, למרות שהוא לא איתי.

I miss you, I miss your smile
And I still shed a tear
Every once in a while
And even though it's different now
You're still here somehow
My heart won't let you go
And I need you to know
I miss you, sha la la la la

I miss you, I miss your smile
And I still shed a tear
Every once in a while
And even though it's different now
You're still here somehow
My heart won't let you go
And I need you to know
I miss you, sha la la la la
I miss you.

אני מתגעגעת אליה כל כך.
אחרי שהשיר נגמר המשכתי לבכות. בכיתי כי התחברתי עם השיר. למה תומאס חשב שזה יעזור לי? זה רק גורם לי להיות יותר עצובה משהייתי קודם.

״נו, איך את עכשיו?״ תומאס שאל כשהוצאתי את האוזניות. ״איך אני עכשיו? אתה באמת שואל?״ התעצבנתי עליו. ״אני מרגישה חרא. זה לא עזר בכלל.״ אמרתי לו ושילבתי את ידי.

הוא התחיל לצחוק. למה הוא צוחק? זה לא מצחיק. ״מה מצחיק?״ שאלתי. ״כלום. בואי אני אסביר לך.״ אמר כשנרגע מהתקף הצחוק שקיבל. ״בכית כי התחברת לשיר, נכון?״ שאל והנהנתי. ״וזה מה שאת מרגישה עכשיו, נכון?״ המשיך לשאול. ״כן, אבל מה זה קשור?״ שאלתי.

״כל פעם שאת מתגעגעת לאמא שלך את יכולה לשמוע את השיר הזה. וכל פעם זה יזכור לך אותה, את המעשים שלה. אלו היחסים שלך איתה וכל פעם תבכי מחדש כי את מתגעגעת, מבינה?״ שאל. הנהנתי עדיין מבולבלת.

״אבל, את צריכה להבין שאמא שלך נמצאת במקום טוב יותר. וגם אם היא לא יכולה לראות אותך או את המעשים שלך, אני בטוח שהיא גאה בך ובכל מה שאת עושה.״ אמר. ״אבל זה קשה כשהיא לא כאן.״ השבתי לו.

״אני יודע. אבל צריך לדעת לשחרר. בחיים לא הכל הולך לפי מה שאנחנו רוצים, ואם קורה משהו שלא מוצא חן בעינינו, צריך לדעת להשלים עם זה.״ אני יודעת שאני צריכה לשחרר, אבל אני לא יודעת איך.

״את חייבת לשחרר. הלב שלך תמיד יזכור את אימך והוא אף פעם לא ישכח אותה, אבל באיזה שהוא מקום, את צריכה לתת לה ללכת ולהפסיק לחשוב על מה שקרה, כי ככל שתתעסקי בזה יותר, כך יכאב לך יותר.״ הוא המשיך. לעזאזל עם מה שהוא אומר. הוא צודק בכל מילה. למרות שתפסו כבר את הנהג שדרס את אמא שלי, עדיין קשה לי לשחרר אותה.

״אבל את צריכה לעשות זאת כדי שתוכלי להרגיש טוב עם עצמך. את לא יכולה להמשיך לחיות אם את כל הזמן מאשימה את עצמך במה שקרה.״ הוסיף, ואני שתקתי. ״אני יודע שעמוק בתוכך את יודעת שאת לא אשמה, והאשם היחידי הוא הנהג שדרס,״ אמר וקם מהספסל.

״לכן את צריכה להשלים עם זה שאמא שלך מתה ולהבין שאת לא אשמה במוות שלה, ולהמשיך לחיות את החיים. החיים ממשיכים והם ימשיכו איתך או בלעדייך. תחליטי איך את רוצה לחיות את החיים שלך.״ הוסיף ועזב את המקום.

לעזאזל איתך תומאס. אתה צודק בכל מילה. אני חייבת להמשיך ולהשאיר את העבר מאחור. אני יודעת שאמא שלי לא הייתה רוצה שאבכה עליה כל הזמן. קדימה אלינור, תתאפסי על עצמך ותמשיכי לחיות.

Little serving & Fake boyfriendWhere stories live. Discover now