*נקודת המבט של תומאס*
"בוקר טוב," קול עליז העיר אותי משנתי. פקחתי את עיניי וראיתי את אלינור יושבת לידי על המיטה. הסתכלתי עליה וראיתי שהיא לבושה בבגדים, מוכנה לבית הספר. רק שהבגדים שלבה הם שלי. חולצה לבנה שלפי מה שאני רואה היא גזרה כך שתתאים לה, ומכנס של ספורט שגם אותו היא גזרה כך שנהיה מכנס קצר. את החולצה הכניסה לתוך המכנס.
"נו, תומאס. יש בית ספר, לקום." הוסיפה. מה עובר עליה? הייתי בטוח שהיא תרצה להישאר בבית ולהיות מדוכאת, חשבתי שאני זה שיצטרך לגרור אותה לבית הספר. "גזרת את הבגדים שלי? מה יש לך?" שאלתי מופתע מההתנהגות המוזרה שלה.
"מה יש לי? מה יש לך? קדימה אתה תאחר." אלינור התעלמה משאלתי ואמרה. היא החזיקה בידיי וניסתה להרים אותי מהמיטה. "בסדר, בסדר, אני קם." אמרתי לה וקמתי להתארגן. משהו לא טוב עובר על הילדה הזאת, ואין מצב שאני משאיר אותה לבד בזה.
לאחר שסיימתי להתארגן, אלינור כבר הייתה ליד הדלת מוכנה. "נו? אנחנו נאחר, בוא כבר." אמרה בעליזות. מה היא לקחה בזמן שישנתי? "אלינור, חכי שנייה. מה עובר עלייך?" שאלתי אותה שוב. היא נעצרה והסתכלה עליי. "לא עובר עליי כלום. אני בסדר, אתה לא רואה?" ענתה והמשיכה להתקדם.
כמו שאני רואה, היא ממש לא בסדר. אני אשאל את רועי, אולי הוא ידע מה קרה לה. לאחר שאלינור לא הפסיקה לקפץ כל הדרך, נכנסנו לבית הספר כשהיא עליזה מתמיד. נראה לי אני עומד להבריז היום כדי לשמור עליה שלא תעשה שטויות. אבל קודם, עליי למצוא את רועי.
"אלינור," קראתי לה. היא ישר הסתובבה וחיוך שמח על פניה. "אני הולך שנייה לחפש את רועי. את תסתדרי?" שאלתי חושש. "בטח, מה זאת השאלה הזאת?" ענתה ומבלי שמתי לב נעלמה מעיניי. איך לעזאזל היא נעלמה?
אני חייב למצוא את רועי דחוף. לאחר חיפושים רבים סוף סוף מצאתי אותו. "רועי," צעקתי והתקרבתי בריצה אליו. "אני צריך שתעזור לי." הוספתי. "מה קרה?" שאל. "אלינור קמה מוזר היום. היא גזרה לי את הבגדים כדי שיתאימו לה, היא עליזה. משהו עובר עליה, ואני צריך שתגיד לי מה." הסברתי לו וביקשתי.
אני חייב להבין מה עובר עליה. "הבנתי. אני חושב שאני יודע מה עובר עליה, אבל אני צריך לראות אותה כדי לאשר לך." אמר והנהנתי. לקחתי אותו אל הבניין של החטיבה, אולי אמצא אותה בכיתה שלה.
הגענו לכיתה ונכנסתי לבפנים כשרועי מחכה בחוץ. "היי, ראיתן את אלינור?" שאלתי את החברות שלה מאחר ולא ראיתי את אלינור. "לא. למה?" הבלונדינית שאלה. "אני מחפש אותה. אם תראו אותה תגידו לה שתחפש אותי?" שאלתי. עכשיו אני עוד יותר לחוץ. לאן היא נעלמה?
"בטח." השנייה אמרה. חייכתי ויצאתי לרועי. "נו?" שאל. הנדתי את ראשי לשלילה. "היא לא כאן. בוא נמשיך לחפש." עניתי. רועי הנהן והמשכנו בחיפושים. לאן היא יכלה ללכת?
YOU ARE READING
Little serving & Fake boyfriend
Romance"אוקיי... אתה מבין?" הסתכלתי עליו במבוכה. "אהה." הוא ענה. "אז תעזור לי?" אני מקווה שהוא לא יצחק עליי. "כן, אני אעשה את זה," הוא עצר לרגע והסתכל עליי בחיוך ממזרי. "אבל אני רוצה משהו בתמורה לכך." "מה?.. מה זאת אומרת משהו בתמורה?" שאלתי אותו בחשש והוא...
