Little serving & Fake boyfriend

פרק 11

סוף היום כבר הגיע, ומאז השיחה שלי עם תומאס, יש לי רק חיוך מטופש על הפנים. כשהגעתי לכיתה אחרי השיחה, אבישג וליאור לא הבינו למה יש לי חיוך על הפנים, אז כשהסברתי להן שדיברתי עם תומאס, הן הבינו כבר לבד.

עכשיו סוף היום ואני אמורה לפגוש את נועה כדי שנחזור ביחד הביתה. ״אלי, הכל בסדר?״ נועה שאלה אותי כשפגשתי אותה ביציאה. ״למה שלא יהיה בסדר?״ שאלתי בתמימות. ״לא, כאילו, את מחייכת.״ אמרה בפליאה. ״למה שלא אחייך?״ עכשיו נועה הייתה ממש מופתעת.

״עד לפני כמה זמן היית בדיכאון. מה קרה שפתאום את יותר מוארת?״ היא שאלה כשהתקדמנו הביתה. ״מה, השינוי הזה עד כדי כך שקוף?״ שאלתי. ״בטח! אני ממש שמחה לראות אותך ככה, אבל מה הגורם לזה?״ אמרה. ״סתם, דיברתי עם תומאס והוא עזר לי להבין כמה דברים.״ חייכתי כשאמרתי זאת.

פתאום נועה נעצרה. ״אלי? לא נכון, את?״ היא שאלה ואני לא הבנתי על מה היא מדברת. ״מה? על מה את מדברת? מה אני, אני לא מבינה.״ תהיתי. ״מה זאת אומרת לא מבינה, את מאוהבת!״ אני מה? ״מה? ממש לא.״ ביטלתי את דבריה.

״לא? את בטוחה? כי רק כשאמרת את השם שלו, העיניים שלך נצצו פתאום, ולא יודעת, ממש קרנת.״ היא הסבירה לי. באמת? יכול להיות שמתחילים לי רגשות כלפיו, אבל אלו לא רגשות של אהבה, אני לא מאוהבת בו. ״את בטח סתם מדמיינת. פשוט הוא היה שונה כשדיברתי איתו, זאת אומרת, הוא לא היה כמו תומאס שאני מכירה. הוא היה רגיש ורק לרגע מתחשב. הוא גם עזר לי להבין דברים שלא רציתי להבין אותם.״ אמרתי לה.

״הנה שוב את קורנת ככה! אני באמת חושבת שאת מתחילה להתאהב בו.״ היא אמרה בהתלהבות. ״לא, אני לא! אלו רגשות של חיבה, הוא פשוט הראה לי צד שונה שלו, והתלהבתי מכך, זה הכל.״ עניתי לה, קיוויתי שהיא תעזוב את הנושא. ״טוב. איך שאת רוצה, אבל עוד תיראי שאני צודקת.״ אמרה ועלתה לכיוון החדר שלה.

עליתי גם לחדר שלי, שעד לפני שעברתי אליו, היה חדר האורחים בבית של נועה. נשכבתי על המיטה וחשבתי על מה שנועה אמרה. אני לא מאוהבת בו, נכון? לא, אין מצב. אני לא. אני פשוט לא יכולה להתאהב בו. הוא סתם יפגע בי יותר אם אני התאהב בו. אני פשוט לא. ועם המחשבות האלה נפלתי לשינה עמוקה.

קמתי בבוקר ליום חדש ולשם שינוי הרגשתי טוב עם עצמי, הודות לתומאס כמובן. נכנסתי להתקלח, התארגנתי וניגשתי למטבח כדי להכין לי קפה. ״בוקר טוב.״ נועה בירכה אותי כשנכנסתי למטבח. ״בוקר,״ עניתי. ״מוכנה?״ שאלתי אותה. ״כן. אני לוקחת את התיק שלי ובאה.״ אמרה ואחרי שתי דקות יצאנו.

הגענו לבית הספר ולהפתעתי ראיתי את תומאס בכניסה. ״אלינור,״ הוא התקדם אליי. ״אמ, תקשיב אני רצי-״ ״עזבי את זה עכשיו. רק רציתי לומר לך שחוזרים לשיגרה.״ הוא קטע אותי. ״שיגרה?״ שאלתי מבולבלת.