Little serving & Fake boyfriend

פרק 40

סיימתי לכתוב את הפרק, אז החלטתי לעלות לכן. תהנו.
_______

חזרתי הביתה לאחר היום העמוס הזה. הפעם אני ונועה סיימנו באותה השעה, אז חזרנו ביחד הביתה. כמובן שהיא גם שאלה אותי על תומאס. כי איך לא, כל בית הספר יודע על ה"פרידה" שלנו.

סיפרתי לה גם שהסכמתי להצעה של ראיין, והיא הסכימה לעזור לי לבחור בגדים. "את יודעת לאן הוא לוקח אותך?" שאלה אותי בזמן שבחנה את הארון שלי. יש לי עוד חצי שעה, ואין לי מושג מה ללבוש.

"התקשרתי אליו לפני שעה ושאלתי אותו. הוא ענה לי שנלך למסעדת יוקרה ואז נסתובב." השבתי לה. "מסעדה את אומרת," נועה אמרה והתחילה להוציא בגדים מהארון. "הנה תלבשי את זה." היא מצאה שמלה (כמו בתמונה) לאחר חיפושים רבים.

נכנסתי לשירותים, לבשתי את השמלה ונעלתי נעליי בובה לבנות. לאחר שיצאתי נועה איפרה אותי וסידרה לי את השיער עד שראיין שלח לי הודעה שהוא למטה. "אוקיי, בהצלחה. ותזכרי שאם את לא חושבת שיכול להתפתח משהו מעבר, אל תמתחי את הקשר יותר מדי. את רק תפגעי בו ובך." אמרה.

"תודה, ואני יודעת." עניתי ויצאתי מהבית. ראיין חיכה מחוץ לאוטו. סרקתי אותו במבטי והוא לבש חליפה לבנה. "אני מבין שהתאמנו צבעים." אמר לאחר שסרק אותי במבטו. "כנראה." אמרתי וראיין פתח לי את הדלת. "תודה." אמרתי לו והתיישבתי במושב. הוא נכנס מהצד השני והתיישב במושב הנהג. הוא התניע את הרכב ונסע למסעדה.

*נקודת המבט של רועי*

ישבתי בחדרו של תומאס וחשבתי על הפרידה שלו מאלינור. "אתה בטוח בהחלטה שלך?" שאלתי את תומאס. הוא שכב על הספה והסתכל על משחק הכדורגל שהופיע בטלוויזיה.

"בטוח." ענה. "למה? חשבתי שאתה אוהב אותה." שאלתי אותו. אני לא יודע מה איתו, אבל ראו עליו שהוא מרגיש משהו כלפיה. "ככה. זה פשוט לא מתאים." ענה. עוד הפעם הוא עונה לי תשובות כאלה. מתי הוא ידע לגשת לעניין?

"אל תסבן אותי. אני מכיר אותך." אמרתי לו בתקווה שיפסיק לנסות לעבוד עליי. "מה אתה רוצה שאעשה? אני לא יכול להיות איתה." ענה. בולשיט. הוא יכול. "אם זה בגלל אבא שלך, אז אני לא מבין אותך. ממתי אתה שם עליו?" שאלתי אותו.

הוא שתק. "זה לא רק זה. זה גם כל העסק הזה של אבא שלי. סיכנתי אותה, ואני לא רוצה לסכן אותה שוב." השיב. אוי ואבוי. "תומאס, אדריאן מת. אין מי שיכול לבוא ולסכן אותה." הסברתי לו. שיבין את זה.

"אבל עכשיו זה כבר לא קשור אל אדריאן. אבא שלי שונא אותה כי הוא חושב שהיא אשמה בהחלטות שלי. אני לא רוצה שהוא יפגע בה." אמר והסתכלתי עליו. הוא מאוהב. "אתה דואג לה." קבעתי. תומאס אף פעם לא דאג למישהו ככה. "זה לא קשור. הייתי דואג ככה לכל אחד." אמר.