Chapter 6

876 128 34
                                    

המלאך הניח את ידו על ליבו, תוהה מה עשה ברגע זה. נשמתו מתחילה להשחיר ומה שנותר זה הגוף, המוח כבר לא חושב והמלאך לשעבר מותקף מכל הכיוונים. הוא כבר לא מלאך, הוא קורא לעצמו שטן כי עשה מעשה נוראי בעיניו. איך השטן יכול לחיות שהוא מותקף מכל הכיוונים?

"אלנה?" היא מגמגמת, אני מהנהן, מרוצה מהשם שנתתי לה. "שם יפה, אהבתי." היא מוסיפה במהירות. מבט בענייה חולף ונעלם כלא היה. אני מוצא את הדאגה וההתנהגות שלה כחמודה. התנהגותה גורמת לי לגחך מעט והיא מעלה את ראשה, מחייכת חיוך קצר ומרכינה את ראשה בחזרה.

"למה דווקא אלנה?" החשש שאותה ניסתה להסתיר בולט ואני מקמט את גבותיי. "שם יפה, לא?" אני שואל אותה והיא מהנהנת. אני מוצא את עצמי סולד מההתנהגות המוזרה שהיא מקרינה ומוציא סיגרייה במטרה להירגע ולא לפגוע בה, מה שקורה לי הרבה בזמן האחרון.

אני מוצא את עצמי פוגע ביותר אנשים משפגעתי בעבר - התחלתי להתנהג ככה כבר מהיום בו ראיתי לראשונה את אלנה, היא מוציאה אותי מדעתי וגורמת לי להירגע באותה המהירות שאני מתעצבן או זקוק לסיגרייה העלובה הנמצאת בין שיניי. העשן מתפזר באוויר ואלנה בוחנת את העשן, מכווצת את אפה ומכך אני מבין שאינה אוהבת את העובדה שאני מעשן לידה. אני מכבה את הסיגרייה ואלנה מודה לי במבטה.

"אני חושב שאלך." אני מודיע והיא מהנהנת אך מיד משנה את החלטה ומנידה בראשה לשלילה.

"אל תקרא לי אלנה, כך קראו לסבתי." היא מגמגמת ואני מהנהן, עושה את דרכי מאותה הבחורה המוזרה והולך אל עבר הספרייה, נזכר שרציתי להשאיל ספר.

כשאני מגיע אל הספרייה אני שואל אם הספר נמצא או שהשאילו אותו, כשהיא עונה לי שהוא לא נמצא, אני מתבאס אך עושה את דרכי אל המחשבים שבסיפרייה.

למה לא הלכת לספרייה מתי שלא היה לך מחשב? מה אתה טיפש?

אני נכנס אל הבלוג "צעקתו של השטן" ברגע שמתפרסם פוסט חדש ואני ממהר להיכנס אליו ולהתחיל לקרא את מילותיה של אלנה.

11.8.15
קוראים יקרים,
זהו הפוסט השני שאני מעלה היום, מאחר ולא יכלתי להתעלם מהטלטלה, מהנפילה שאני חווה כרגע.

אני לא יכולה לחשוב על מה יקרה אם מישהו יגלה שאני כותבת את הבלוג הזה, יגלה את הסוד שלי ויצליח לחדור את החומות שבניתי לעצמי. אני לא מסכימה לזה, זה לא בא בחשבון. הסוד שלי יכול להתגלה בכל רגע ובכל רגע כולם ידעו מה אני חווה ומי אני. אני רוצה להישאר אנונימית ואם אפשר אז להישאר אנונימית - לנצח.

יש לכם סוד? יש לכם את הסוד הזה שאתם לא רוצים שאיש יגלה? בעיקר לא הוא או היא. בעיקר לא אותו אחד שממנו את מפחדת, ממה שהוא עלול לגרום וממה שהוא משרה בך.

הסוד הזה שגם החברה הכי טובה לא יודעת? המשפחה לא יודעים שאת בכלל מתעסקת בזה? יש לך את החיים עם הסוד? כי רק אם יש לך סוד את יכולה להבין מה אני מרגישה. ברגע שהוא מתפרץ, אי אפשר לעצור אותו והוא מתפשט כמו אש בשדה מוקשים.

לא הייתי צריכה להתחיל עם זה. כי ברגע שאין לך התחלה, אין לך סוף, ואם אין לך סוף אתה חיי את האמצע, בלי התחלה ובלי סוף.

אתה מבין? אני מאמינה שלא. בנוסף, אני מניחה שאתה גם קורא את זה, אז רק שתדע - אני לא קיימת באמת, אל תצפה ממני להיות מי שאני לא, ואל תצפה ממני להחליף את החברה הכי טובה שלי. אתה לעולם לא תהיה מישהו אמיתי בשבילי, ובזה נגמר הקשר הקצר בינינו. אתה לא תפנה אלי ואני לא אפנה אליך.

לחברתי הטובה ביותר - אני רק מקווה לפגוש אותך ביום מן הימים, שתינו נשקיף על העולם התחתון והרחב, מלא השקרים והרוע. אנחנו נמצא זוג אחד, שטוב לו, נחייך ולא נתקרב אל אותו הזוג. אנחנו נדע - הזמן עושה את שלו, גם את הדברים הגרועים ביותר.

Scream of the devil (Straight line)Where stories live. Discover now