Chapter 13

680 116 11
                                    

השטן רק רוצה שישמעו אותו, אבל במקום לשמוע, אתם דוחקים אותו לפינה.

22.9.15
קוראים יקרים,
עבר שבוע מאז הפרידה שלי ושל גבריאל וזה רק כואב יותר בכל יום שעובר.

אני עוזבת עם אבי, זה מה שהוחלט בסופו של דבר.

מצד אחד אני מודה על כך. עכשיו לא אהיה קרוב לגבריאל אך מצד שני כל מה שאני מכירה נמצא פה, במיוחד חברתי, רוחה פה ולא באף מקום אחר.
בעיר הזאת היא גדלה, חוותה, התנשקה והכי חשוב - הכרנו.
היו לה רגעים רעים במקום הזה, בכך אני בטוחה אך דברים כאלה קורים בכל מקום וכל הזמן.

אני מרגישה שאם אעזוב, חלק מליבי יקרע, בנוסף לקרע שגרם גבריאל.

עכשיו אני מבינה מה זה להיות תלויה בבן אדם אחר.
תמיד הייתי תלויה בחברתי, הייתי בטוחה שהיא זאת שתהיה שם בשבילי כשאצטרך אותה ותמיד סמכתי על בחירותיה, שתבחר נכון גם בשבילי.

האם היא בחרה נכון בשביל שתינו בכך שהיא עזבה?
האם גם אני צריכה לעזוב?
האם היא מנסה להעביר לי מסר שאומר שעזיבות גורמות להתחלות חדשות?

כדאי לי לעזוב? נכון? זה הצעד הנכון ביותר לעשות.

אני אוכל לשכוח את כל החרם שעברתי בכל שש שנותיי ביסודי.
אני אוכל לנסות לשכוח את חברתי הטובה ביותר שהתאבדה.
אני אוכל לשכוח את גבריאל. אני אוכל להתחיל מחדש - מה שאני מייחלת לו מאז שפגע בי.

אני מתגעגעת אליך חברה שלי.
אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה ביקרתי אותך, אז אבוא ברגע שאעלה את הפוסט.
אני אבוא אליך ואפרד, מה שהייתי צריכה לעשות עוד לפני כן.

אני אוהבת אותך חברה שלי,
אני אהיה לצידך גם שאת כבר לא צריכה אותי.
כי עכשיו אני מבטיחה, אני מאה אחוז מפחדת לאבד אותך מחדש.

Scream of the devil (Straight line)Where stories live. Discover now