Haphephobia (Harry Styles AU)

forty two

הארי אכל את הארוחת צהריים שלו בשקט, אף מילה לא נאמרה בנינו. לא רציתי לדבר איתו. כאילו מי אפילו-

״בסדר, מה מפריע לך?״ הוא שאל, קוטע את מחשבותיי. הבטתי בו לפני שהשפלתי את מבטי לצלחת. ואז משכתי בכתפיי.

״ובכן בהחלט משהו-״

״כואב לי הראש,״ נזפתי. הוא קימט את מצחו. נאנחתי. ״סליחה, אני לא מרגישה טוב,״ נשמתי בכבדות.  מה אני עושה?

הארי לא יכול להיות נגדי. ממה שהבנתי, הארי יותר מידי טוב בשבילי. הוא יותר מידי נחמד בשביל לבגוד במישהו.

אבל מה אם זה הכל הצגה?

ובדיוק ככה, החומות שלי נבנו שוב.

״את רוצה אספירין? או טילנול? אני חושב שזה הטיסה.״

רק הנהנתי, מחזיקה בראשי כדי להציג דרמטיות.

״אני הולכת למיטה,״ נפנפתי אותו, כאילו שאני בסדר. הארי הנהן, קם כדי לעזור לי אבל הלכתי מהר, עוזבת אותו מבולבל.

״קראת את ההודעות, נכון?״ שמעתי את הקול שלו מאחורי לפני שנכנסתי לחדר. הסתובבתי כדי להביט בו.

״סמכתי עלייך. בכל גופי. ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות. אני מוותרת, הארי. אני לא רוצה לברוח יותר.״

הוא התקרב אליי והצמיד את שפתיו לשלי. לא נלחמתי בו. במקום זה, נמסתי לנשיקה שלו. הוא התרחק ממני, מניד בראשו.

״את באמת חושבת שאני אעשה לך דבר כזה?״ הוא שאל, עיניו סורקות את שלי. ״לא,״ הנדתי בראשי. ״לא, אני לא.״

הוא הנהן, מחייך מעט.

״איך גילית שקראתי את ההודעות שלך?״

״השארת את זה פתוח.״

״מה אם אתה השארת את זה פתוח?״

״ובכן, אני לא.״

גלגלתי את עיניי והוא צקצק בלשונו.

״לצותת זה לא טוב.״

״אולי אם היית מסביר לי את הדברים האלה, לא הייתי צריכה לצותת.״

״הממ, ריגשית. אבל עכשיו, תנשקי אותי?״

הוא נשען אליי לעוד נשיקה אבל הנחתי את ידי על שפתיו.

״הסבר קודם.״

הוא נהם, הלשון שלו נצמדת לכף ידי. יבבתי בגועל, ניגבתי את היד על החולצה. ״מגעיל,״ עמדתי על קצות אצבעותיי וטפחתי על ראשו.

״אני אוהב אותך,״ הוא אמר. ״אני אוהב אותך כשתגיד לי מה הולך.״

״חשבתי שאת כבר אוהבת אותך!״ הוא הניח את ידו על הלב שלו וזייף את הכאב שלו. ״תספיק למרוח את הזמן,״ נהמתי, מכה את החזה שלו בעדינות. הוא צחק לפני שמשך אותי לחדר.

ישבתי על המיטה והוא התיישב מולי.

״אבל לא רודף אחרייך,״ הוא התחיל. ״הוא רק רוצה את היהלומים והוא אמר שיעזוב אותך אם ניתן לו אותם.״

״ואנחנו לא,״ אמרתי לו בשקט. השפתיים שלו נפערו. ״ריילס, הוא אמר שהוא יכול להוריד את דרו ממך. זה תיקו! נוריד את אבל מאיתנו והוא יוריד גם את דרו. ואני ואת נוכל לחזור ו-״

״אתה בכלל מקשיב לעצמך?״ לגלגתי. ״ריילי, זה ה-״

״לא אכפת לי! אבא שלי רצה להחזיר את היהלומים, מה שאומר שהם יחזרו. אני לא נותנת להם לנצח.״

״זה לא ניצחון או הפסד, ריילי!״ הארי נהם. ״זה לביטחון שלך וזה כל מה שאני רוצה.״

קימטתי את מצחי, הנדתי בראשי.

״לא. הארי, אני הולכת להחזיר את שני היהלומים האלה.״

״ומה לגבי השלישי?״ הוא שאל, משלב את ידיו על החזה. ״המשטרה תמצא את זה.״

״הם לא-״

״נכין מלכודת לדרו. ברגע שיתפסו אותו, נוציא ממנו איפה המיקום של היהלום האחרון ו-״

הטלפון של הארי החל לצלצל. הוא הוציא אותו מהכיס והראה לי. זה המספר הלא מזוהה.

״שלום?״ הוא שאל, מצמיד אותו לאוזן. העיניים שלו לפתע קפצו אליי. ״למה אתה מתכוון?״

נשארתי בשקט, האצבעות שלי מקליקות על הברך שלו. הוא צריך להפסיק ללבוש את הסקיני ג׳ינס האלה בגלל שהילדים העתידיים שלו לא יוכלו לנשום. אבל שוב, הוא נראה דיי מדהים בסקיני ג׳ינס.

״זאת בדיחה,״ הוא לעג. ״ההסכם נגמר, אבל. תתקשר אליי פעם נוספת ותכנס לכלא. כבר יש לנו את ג׳יימס בכלא ואני לא אהסס להכניס גם אותך.״

הוא סגר את הטלפון לפני שזרק אותו בחוזקה לקיר. התכווצתי כשזה פגע בקיר, נשבר ונפל לריצפה. מיד, התקרבתי אליו ועטפתי את זרועותיי סביב צווארו. הידיים שלו נעטפו סביב מותניי והוא אחז בי בחוזקה.

״מה קרה?״

״אני יודע איפה היהלומים השלישי,״ הוא נשם בכבדות, הנשימה שלו רועדת. התנתקתי מהחיבוק, עיניי פגשו בשלו. הצמדתי את השפתיים שלי לשפתיו, מרגיעה אותו מיד.

״איפה?״ שאלתי, האצבעות שלי משפשפות בעיגולים את הכתף שלו.

הוא קימט את מצחו, עצם את עיניו ואחז בידי, כף ידו הוצמדה לגב היד שלי בזמן שהוא טייל על היד שלי עד הבטן.

שם, הוא היסס להוריד את היד שלו. במקום, הוא צייר עיגולים על הבטן שלי.

״זה למה דרו רוצה אותך. הוא הכניס בניתוח את היהלומים לתוכך.״

דמעות מילאו את עיניי והיה ברור שגם הארי רצה לבכות.

״ל-לא, זה לא הגיוני. כלומר, יש לי חומצות בבטן וזה יכול להעלים את היהלום, נכון?״

הוא צחק והתעלם מהעובדה שיש לו דמעות בעיניים. איך זה הגיוני?! איך זה קרה?

הצמדתי את המצח שלי נגד שלו.

״זה רק יהלום, אפשר להוציא אותו.״

נבהלתי כשהוא דחף אותי אחורה מעט. הראש שלי נח על הכרית והוא הרים את החולצה שלי. הוא נשען מטה, שפתיו מוצמדות לצלקת הקטנה על הבטן שלי.

״חשבתי שזה קרה בגלל דרו. כשהוא הרביץ לי,״ לחשתי. הגבות של הארי הורמו והוא אחז בידי.

״אני אהרוג אותו,״ הוא כמעט שאג. התיישבתי, העברתי יד בשיערו. ולאחר מכן, הארי חיבק אותי.