[ יום אחרי, יום רביעי ]
יצאתי מהכיתה ואז מהבניין של בית הספר, קבעתי לפגוש את חברות שלי במגרש שליד הבניין. עצרתי את עצמי כשראיתי את אחי, הוא לבש חולצה אדומה שלא ראיתי אצלו בחיים וג'ינס שחור צמוד, שערו כמו אתמול, מסודר לבלורית. אני חייבת להודות שהוא נראה טוב יותר.
אני מסתכלת הצידה ואני רואה חבורה של בנות שזיהיתי אותן מהשכבה שלו והן מסתכלות עליו ומדברות אחת עם השנייה. הוא לא היה לבד, הוא היה עם התאומים. היום הם התלבשו שונה. אחד מהם התלבש כמו אחי והשני לבש חולצה בצבע ירוק זית עם מכנס שחור קצר. התחלנו את חודש אוקטובר, עוד מעט יהיה קר ולא יהיה אפשר לשים מכנסיים קצרים.
לכן אני גם תכננתי לנצל כל רגע שאפשר עם המכנסים הקצרים, לבשתי שורט בצבע אדום וחולצה לבנה עם נעליי הנייק השחורות שלי. השארתי את שערי פזור והוא נח על כתפיי. התקדמתי אליהם. כשאחי קלט אותי מתקרבת החיוך שהיה לו על הפנים נעלם כאילו בכלל לא היה והוא הניד בראשו, מסמן לי לא לבוא.
התאומים הסתכלו לאן שהוא הסתכל, שניהם לא הראו שום רגש על פניהם. עכשיו זה רגע האמת, אני אראה את העגיל של ג'ואי ואני אדע בוודאות שהוא היה איתי אתמו- לשניהם יש עגיל באוזן. אותו עגיל. אז יכול להיות מצב שמי שהיה איתי הוא באמת איתן?
"ה-היי." גמגמתי, הסתכלתי על שניהם ואז על אחי. אילצתי את עצמי לצחוק והצבעתי לכיוון העגיל של התאום שהתלבש כמו אחי. "לשניכם יש עגילים, אני מבדילה ביניכם בגלל שלג'ואי יש את העגיל בדרך כלל." אמרתי ואחר כך אילצתי את עצמי לחייך.
"אני ג'ואי." התאום שלבש את החולצה הירוקה אמר וצחק. ג'ואי. איתן לבוש כמו אחי. שניהם חייכו בשעשוע כשהסתכלתי עליהם. "אני אוריד את העגיל כדי שלא תתבלבלי." איתן אמר ועשה כמו שאמר, הוא שם את העגיל בכיס שלו מיד אחר כך.
"אה..." אחי מלמל. "א-אתם..."
"אנחנו בסדר." איתן אמר והסתכל עליי, מחייך. שערו היה מסודר כמו תמיד הצידה והפעם השיער של ג'ואי היה מסודר לבלורית. לא כמו אתמול שהם היו ממש כפילים ולא יכולתי להבדיל ביניהם.
"מה השתנה?" אחי תהה.
"דיברנו." אמרתי והסתכלתי על איתן שחייך חיוך ממזרי והשפיל את עיניו לרגע, מרים אותם בחזרה כדי להסתכל על אחיו ואז על אחי.
"א-אני הולכת... רק באתי להגיד שלום." אמרתי. האמת באתי לראות עם מי דיברתי אתמול ואת מי נישקתי אבל כנראה ששניהם היו עם עגיל אתמול. אני לא אדע או שזה באמת איתן. נפרדתי מהם והתקדמתי לכיוון המגרש.
חברות שלי הסתכלו עליי למשך כמה שניות ואז חזרו לדבר עם שאר החבורה שלנו ועוד כמה ילדים שהצטרפו. התיישבתי ליד אלכסה ואמרתי היי לכולם, כולם אמרו לי היי בחזרה, חוץ מלינדזי שפשוט גלגלה את עיניה.
YOU ARE READING
Terrified
Romanceאח חסר ביטחון שכולם מציקים לו פוגש בשני תלמידים חדשים, תאומים זהים עם עבר שרודף אותם. סופיה מוקסמת מהם מהר מאוד אחרי שעזרו לאח שלה שאותו כמעט השפילו מול עשרות תלמידים. אבל העבר שלהם לא מאפשר לה להיות מוקסמת למשך הרבה זמן. שמועות, סיפורים והרבה דיבו...
