[ יום אחרי, יום שלישי ]
אני עייפה כל כך. אני מרגישה כאילו לא ישנתי כל הלילה למרות שישנתי אולי חמש שעות. זה כבר לא בוקר ויום הלימודים הסתיים ממזמן. ג'ואי יצר איתי קשר עין היום וזה הרגיש כמו נצח, הלב שלי ממש דפק ונלחצתי מאוד.
אני חייבת לדבר איתו, אני לא יכולה להמשיך ככה. אני לא חושבת שאני שלחתי את ההודעות ששלחתי מתוך חולשה, אני מתגעגעת אליו ואוהבת אותו ואני מצטערת על מה שאמרתי. אני בסך הכל רוצה לתקן את המצב.
אני תוהה אם הוא באמת יגיע. מה אם הוא באמת ידחה אותי כמו שחשבתי, מה אם זה לא יתנהל כמו שאני מצפה... למה אני בעצם מצפה? אני חושבת שנתתי לו מספיק מרחב ועכשיו אני צריכה תשובות במחשבה צלולה ולא מוסחת מרוב כעס.
לא רציתי שנהיה מאחורי בניין בית הספר, רציתי שנהיה במקום מואר ולכן אני מחכה לו במועדון שריק בצורה מפתיעה. בדרך כלל תמיד יש תלמידים במועדון... אבל שיהיה, אני הרווחתי מזה מקום. מאחורי הבניין של בית הספר רבנו ואני לא רוצה לחזור לשם כדי לנסות להשלים איתו.
הוא אמור להגיע בכל רגע ואני לא מזיזה את עייני לרגע מהדלת. הבטן שלי מתהפכת בכל פעם שאני מדמיינת אותו נכנס פנימה. איך הגעתי למצב הזה שהתאהבתי בו ככה? איך הגעתי למצב הזה שאני מתגעגעת אליו עד כדי כך?
הוא לא דיבר איתי חמישה ימים ורק היום הוא טרח בכלל להעיף מבט. הוא לא ענה להודעות שלי אבל אני מקווה שהוא כן ראה אותם. אם הוא לא יבוא בשעה שכתבתי לו אני אחכה כאן עוד שעה ליתר ביטחון ואם הוא לא יבוא אני אבין את הרמז...
אני אבין שזה באמת נגמר, שהוא באמת לא רוצה לדבר איתי ושהפעם הגזמתי לגמרי. השעה עכשיו שמונה וחצי בערב.
שמונה וארבעים. שמונה ארבעים וחמש. שמונה חמישים וחמש. תשע...
למה הוא לא מגיע? אני מרגישה אחרי כל דקה שעוברת כאילו הלב שלי נשבר לרסיסים. אני מרגישה כאילו אני עומדת לבכות בכל רגע. אני אחכה כאן עוד חצי שעה ואז אני אלך. אני מקווה שהוא יכנס. אני לא מפסיקה לדמיין את זה קורה.
תשע ועשרה. תשע ורבע. תשע ועשרים...
אוקי. הבנתי. קמתי מהשולחן שעליו ישבתי ולקחתי את הטלפון שנח לידי, הכנסתי אותו לכיס ומשכתי באפי. בדקתי שלא שכחתי שום דבר נוסף וכשהסתובבתי נבהלתי ונרתעתי לאחור בגלל זה. לא צייצתי מילה ופשוט בהיתי בג'ואי שנשען כנגד משקוף הדלת.
"חשבתי שכבר לא תהיי כאן." אמר והסתכל לי בעיניים. בלעתי את רוקי בכבדות.
"קיווית שלא אהיה כאן עכשיו?" קולי מעט רועד ואפשר לשמוע כמה לחוצה אני. ליבי דופק בפראות.
YOU ARE READING
Terrified
Romanceאח חסר ביטחון שכולם מציקים לו פוגש בשני תלמידים חדשים, תאומים זהים עם עבר שרודף אותם. סופיה מוקסמת מהם מהר מאוד אחרי שעזרו לאח שלה שאותו כמעט השפילו מול עשרות תלמידים. אבל העבר שלהם לא מאפשר לה להיות מוקסמת למשך הרבה זמן. שמועות, סיפורים והרבה דיבו...
