Love hurts

chapter twenty six

Is it better to speak or to die?

״היילי נסיכה שלי,צריך לקום,יש בית ספר היום״ שמעתי במרוחק את קולו של זאק.
״היילי״ הוא המשיך מלטף את פניי.
״אממ״ השבתי נהמה לא נחמדה במיוחד, פוקחת את עיניי.
״מה השעה?״ שאלתי תוך כדי פיהוק.
״שבע וחצי״ הוא אמר ופתחתי את עיניי במהירות קופצת מהמיטה לכיוון המקלחת.
״מה אני אלבש״ צעקתי בלחץ בדרך למקלחת.
״אני אכין לך בגדים״ זאק צעק לכיווני מתקדם לכיוון הארון שלי ומתחיל לחטט בו.
צחצחתי שיניים במהירות מסתרקת ויוצאת מהמקלחת.
״זאק מה זה?״ שאלתי אותו מעקמת את פניי לנוכח מה שבחר לי ללבוש.
סוודר גולף בצבע תכלת עם טרנינג ספורט בצבע אפור.
״בגדים״ הוא אמר כמובן מאליו.
״ולמה נראה לך שאני אלבש את זה?״ שאלתי חזרה באותו הטון.
״כי אני בחרתי את זה ואת מכבדת את ההחלטות שלי?״ הוא שאל בקול מלא תקווה.
״תשכח מזה זאק,אני ממש לא הולכת לבית הספר לבושה כמו איש שלג,רק כי אתה ביקשת״.
״טוב נו,לפחות ניסיתי״ הוא מלמל גורם לי לגלגל את עיניי ולצחקק.
פתחתי את הארון מוציאה חצאית בורדו שמגיעה קצת מעל הברך,סוודר אפור וגרביון שחור.
״זאק,תסתובב אני רוצה להתלבש״ אמרתי מובכת.
״זה לא כאילו שלא ראיתי דברים כאלה קודם״ הוא אמר קורץ ומסתובב גורם לי להיאנח בייאוש.
״זאק!״ צעקתי כשהסתובבתי חסרת חולצה לכיוון המיטה כדי לקחת אותה,קולטת שהוא מסתכל עליי בלי בושה.
״סליחה סליחה״ הוא אמר נושך את שפתו התחתונה ומסתובב.
״עכשיו אתה יכול להסתובב״ אמרתי ובחנתי את צעדיו בקפידה.
״תרגעי אישה,אפשר לחשוב מה עשיתי״. הוא אמר צוחק לנוכח המבט המאיים שלי לוקח את המפתחות של המכונית שלו.
״צריך לעבור בבית שלי כדי שאני אוכל להתלבש״. הוא אמר.
״אוקיי״ מלמלתי מתרכזת בנוף החולף.
״ההורים שלי בעבודה,תרגישי בנוח״ הוא אמר כשנכנסו לבית שלו והוא עלה במהירות לחדרו.
הסתובבתי בבית מגיעה למדרגות ועולה בהן,פותחת את הדלת הראשונה שאני רואה.
החדר היה גדול ובתוכו מסך קולנוע גדול ושתי כורסאות.
סגרתי את הדלת ממשיכה להתהלך במסדרון מדלגת על הדלת שזכרתי כשל זאק.
פתחתי דלת נוספת רואה חדר בצבע וורוד וציורים של נסיכות מצויירים על הקיר,באמצע החדר הייתה מיטה וורודה עם מצעים של נסיכות ועל הקיר הייתה תלוייה טלוויזיה.
על השידה ליד המיטה הייתה מונחת תמונה,של זאק ואחותו הקטנה כשהוא מרים אותה על הכתפיים והיא מחייכת חיוך חסר שיניים עליונות.
סגרתי את הדלת נכנסת לחדר אחר.
בחדר היו גיטרות מכל מיני סוגים וצבעים,תופים פסנתר ועוד כל מיני כלי נגינה,בצד החדר עמד מחשב נייד,התקדמתי לעבר המחשב לוחצת על כפתור הכניסה,כשלפתע המחשב ביקש סיסמא.
נאנחתי באכזבה,מתקדמת לכיוון הפסנתר.
ניגשתי לפסנתר נותנת לידי לרחף על הקלידים ומנגנת מנגינה מוכרת שגרמה לחיוך לעלות על פניי.
מחיאות כפיים נשמעו מאחוריי וגרמו לי לקפוץ בבהלה.
״יש משהו שאת לא טובה בו?״ זאק שאל בקול מלא גאווה וחיוך כובש.
״אני אוהב אותך היילי״ הוא אמר מושך אותי לחיבוק.
״גם אני אוהבת אותך זאק״ מלמלתי בחיוך מחבקת אותו בחוזקה.