Love hurts

chapter twenty seven

Maybe we met each other a little to soon to have a love that last forever.

״רייריי״ צעקתי כשהבחנתי בריי שעמד בשער ודיבר עם נער מהכיתה שלנו.
״היילי״ הוא צעק והרים אותי לחיבוק.
״התגעגעתי אלייך״ הוא אמר מוריד אותי לרצפה,כשלפתע הבחנתי בזאק שנועץ בנו מבט בוחן וגורם לי לצחוק,קנאי.
אני וריי נכנסנו לכיתה כשמאחורינו זאק וטום,אני וריי התיישבנו במקום שלנו וזאק וטום שולחן מאחורינו,בעוד אני מסתכלת על זאק במבט שואל.
״למה אתה יושב פה?״ שאלתי בבלבול
״כי אני רוצה שיהיה לי את הנוף הכי יפה״ הוא אמר קורץ לי, מוריד את מבטו וסורק את גופי בעוד אני מרימה גבה.
המורה נכנסה והתחילה ללמד.
״זה כזה משעמם״ לחשתי לריי כשהמורה הסתובבה לרשום על הלוח.
״אהממ״ ריי המהם ובהה במשהו בקצה השני של הכיתה.
עקבתי אחרי מבטו לקצה הכיתה עד שהגעתי ל״ידיד״ שלו,שאצלו הוא ישן.
״ריי,אתה רוצה לספר לי משהו?,לדוגמא..למה אתה בוהה באוסטין ככה?״
״מה? לא״ הוא מיהר להגיד בהתגוננות.
״כן בטח״ אמרתי בזלזול מגחכת ומגלגלת את עיניי.
״אני הולכת לקנות לי קולה,רוצה משהו?״ שאלתי את ריי כשסוף סוף נגמר השיעור.
״אממ...תביאי לי צ׳יפס״ הוא אמר.
״אוקיי״ אמרתי בחיוך תחמן כשראיתי את אוסטין קם לעברנו.
עמדתי בתור לקפיטריה כשלפתע שמעתי קול צחוק.
״דיייי,תפסיק זה מדגדג״ נשמע קול מכיוון הספסלים בחוץ.
יצאתי החוצה רואה ילדה מכיתה יא בערך,ואת זאק שמדגדג אותה,ומנשק את פניה.
בהיתי בהם עד שזאק הרים את המבט שלו,מסתכל עליי מופתע.
״היילי חכי רגע!״ הוא צעק ובאותה שנייה לקחתי את רגליי ורצתי לכיוון הבית שלי,הכל רק להתרחק ממנו,מהילד שאני אוהבת.