פרק 16 - איחוד אבות ובנים

4.3K 251 27
                                    

*נקודת מבט אמילי - ערב הנשף*

אחרי שהם החריזו על האירוסים הרבה אנשים באו לברך אותם אז לא היה לי ממש זמן לדבר עם איאן...

בסוף הערב חיכינו שכולם ילכו ואז הלכנו לכיוון הלימוזינות כשמיוקו יחד איתנו.

רמון דיבר עם אבא שלה במשך כמה דקות ואז התקדם לכיוונינו.

"מיוקו אבא שלך ואני דיברנו והגענו להחלטה שאת צריכה להיות יותר בקירבת איאן, לכן תתגוררי איתנו בזמן הקרוב עד שתמצאו ביצ משלכם" הוא אמר והיא הנהנה כמו ילדה טובה.

אם הייתי במקומה הוא היה חוטף ממני עכשיו צעקות מפה עד מחר!

התכוונתי להיכנס ללימו אבל רמון עצר אותי וסימן לי ללכת לשנייה.

"איאן כך את מיוקו איתך... אני אקח את אמילי" הוא אמר.

איאן הביט בו במבט רציני וחושד, נראה שהוא ממש דאג לי...

"אוקי, נראה אותכם בבית" אמרתי בחיוך כדי להפיג את המתח אבל לא חשבתי על זה עד הסוף...

"בבית? את גרה איתו?!" מיוקו שאלה מופתעת.

"כן, רק כמה ימים כי ההורים שלה עוברים דירה... מחר היא עוברת לבית שלה" רמון אמר ופשוט נכנסנו שוב לתוך שקט מביך.

התקדמתי לתוך הלימוזינה וישבתי כמה שיותר רחוק מרמון.

"אז אתה משחרר אותי מחר?" שאלתי בשקט בזמן שהבטתי בחלון.

הרחובות היו חשוכים, רק אורות מועטים האירו את המקום.

זה היה רומנטי ואפל באותו הזמן.

"זה לא מה שרצית?" הוא שאל בקרירות.

"כן... אבל..." נאנחתי ואז עצרתי את עצמי.

אני לא צריכה להכנס איתו לשיחה הזאת עכשיו, אני אמצא דרך, איאן יחזור איתי הביתה! אבל אני צריכה להשאר בחיים בשביל לעשות את זה ולהכנס לריב עם רמון לא ממש יעזור לי בזה...

"אבל?.." הוא אמר בטון שרומז שאמשיך.

"למה אתה מכריח אותו להתחתן?" וכרגיל אני לא יודעת לסתום את הפה שלי...

הוא הביט בי בפרצוף קר ואז חייך חצי חיוך מרושע.

"אני לא מכריח אף אחד לעשות שום דבר חמודה, הייתה לא בחירה, הוא יכל להגיד לא" הוא אמר ואני החזקתי את עצמי לא להעיף לו סטירה.

"איך אתה מעז?! אתה איימתה להרוג אותי! לא השארתה לו בריירות!" צעקתי ומבטו חזר להיות רציני וקר כהרגלו.

"ככה את רואה את זה, אני לאומתך רואה זאת בצורה אחרת..." הוא אמר ועבר להתעסק בפלאפון שלו בלי לומר מילה.

הנסיעה עברה ברובה בשקט, אני שמתי לי את הסרט שהתחלתי לראות בלימוזינה השניה והתעלמתי מרמון עד שהגענו "הביתה".

Love him badWhere stories live. Discover now