פרק 21:השכחה,מהצד שלה.

2.1K 107 20
                                    

זה היה המגע שלו

שחרפן אותי

אלו היו העיניים העמוקות

הנפש היפה,שהרסה אותי

וזה בן.

הבחור שלא זכרתי...ושיחד עם זו רתק את כל גופי בכל מבט.

הדמעות שלי זרמו על חולצותו,הרגשתי את הנפש שלי מתפרקת

לא זכרתי דבר,לא את בן,ולא את הסיפור ההזוי שספרו לי על

ההורים,חיכיתי לשמוע את אבישי אומר שהוא עובד אלי שסיפר

לי,או שהם יופיעו בדלת ויצעקו ׳אחד באפריל׳,ושהתאונה הזו

לא באמת התרחשה,ובטח שאני בתוך חלום עמוק עמוק.אבל

כלום,כלום לא קרה,לא אחד באפריל ולא התעוררות,והבנתי

שהמציאות היא לא חלום בכל מבט על בן,בכל מבט לתוך עיניו

שהפחיד אותי,הרגשתי שכדור מתגלגל אל תוך ליבי ומפיל אותו

שהסתכלתי אליו,הבנתי במקום מסויים,שהוא המתנה היחידה

שקבלתי בשנתיים וחצי האחרונות שמחוקות לגמרי מראשי.

בבן יש משהו מאוד רגשי,זה לא פוגע בגבריות שלו,בעומק

היופי שלו,היפנט אותי,אבל הוא לא היה ריק,מתוכן או מאופי.

״הלואי והייתי יכול להחזיר לך את הזיכרון״בן מלמל והתרחק

נגע בידו בדמעה שברחה לה יחידה מעיניי,נסיתי להבין איך

אותו אני לא זוכרת בכלל,לא את הקול שלו,לא את הסיפור

שלנו ״הלואי והייתי זוכרת אותך,אותנו״החזתי בידו וראיתי את

פניו משתנות,מכל הסיפורים הבנתי שלא הייתי פשוטה לבן אבל

ידעתי שהוא הציל אותי,והוא כאן,לא זז ממני,והוא נדיר,יש

בנינו כנראה דבר שלי לא היה עם אף אחד,למרות שלפי

הזיכרון שלי אני עם יון,לא התגעגעתי אליו,והייתי מוכנה

שהזיכרונות שיש לי ממנו יעלמו,ואני אקבל את הזכרונות עם בן

גם את הרע,וגם את הטוב,רק לא להסתכל לתוך העינים ולא

לזכור.

הפאלפון של בן רטט אבל הוא לא הזיז את מבטו ממני והלב

שלי כתמיד יצא למחול בתוך הגוף,מעולם לא חשבתי שאני

יכולה להתאהב בבן אדם רק ממבט עיניים,רק מזכרונות שלא

קיימים אצלי,כיאלו מספרים לי על גבר ששיך לאחרת אבל הוא

שייך למעשה לי,נסיתי להבין למה,למה הוא לא מנשק אותי כי

My story.Where stories live. Discover now