פרק 29:שורש האהבה.

1.8K 102 25
                                    

1/מתוך X פרקים אחרונים

עקביה דפקו על הריצפה,בעודה מרפרפת בין הדפים בודקת האם התשובות שכתבה במבחן נכונות,היא יצאה עם תחושה מעולה!
תחושה שהלך ממש טוב,אפילו מעולה אבל נמנעה מלומר את זה בפה מלא,בלשון גלויה,לא לפתוח עין רעה.

המבחן האחרון עבר,שלוש שנים של למידה לתואר מאחוריה.

היחידה מתלמידי תואר מנהל עסקים,שנהלו כבר עסק.חנות בגדים,ובין שיעורי התואר למבחנים והעבודות עסקה בפיתוח ושיווק של בר חדש .

העסק שבעבר היה חצי בבעלותה עבר אליה הודות לקניה שעשתה
עם חלק מהכסף של אביה שהועבר חצי אליה חצי אל אבישי אחיה.

ההשקה המחודשת של הבר נפלה בערב של המבחן האחרון.
כל שותפיה ללימודים הוזמנו,יחד עם החברים מהווה,אבישי וגאיה כמובן,והלקוחות הקבועים שבכל בשנים האלה פקדו את הבר ואהבו
אותו כיאלו היה ביתם.

היא ידעה שאם היו אומרים לה לפני כמה שנים,שתהיה בעלים של חנות ובר בגיל עשרים וחמש היא היתה פורצת בצחוק חזק,ומחפשת דרכים לנשום...

אבל המציאות לימדה אותה שהיא ללא כללים מדוייקים,שכל דבר
יכול לקרות,יום אחד אתה למעלה,יום אחר אתה למטה;

עשיר,עני,שמח,עצוב,חזק,חלש,מצליח,מפסיד,אוהב,שונא.

לין פתחה את דלת הרכב,העיפה את הדפים למושב הריק לידה
הכניסה את המפתח למקומו,ובקודן הקישה את הקוד להתנעת הרכב.
תוך כמה דקות הרכב הותנע,התחמם ולין החלה לנסוע ישר אל הבר,היא חשבה לרגע לעצור ליד הבית להחליף בגדים אבל אז,שהשדרן של מהדורת החדשות החלה לדבר ועידכן שהשעה אחד בצהרים,הבינה שאין זמן להתעכב ולעצור,בעשר הפתיחה,והיא עוד לא ביקרה בבר,ולקראת הערב היא חייבת לקנות פרחים וללכת לבקר אותו.

הרכב נסע ישירות אל הבר,כיאלו הכיר את המסלול בעל פה,לין הרימה את בלם החניה,ועצרה בקירוב אליו.פתחה את דלת הרכב וירדה ממנו,
היא הכניסה את חולצתה לתוך מכנס הג'ינס והתקדמה אל עבר הבר,
בעודה פותחת את דלתו מספר עיניים הביטו בה,היא חייכה לכולם
שעמלו בנקיון בסידור ועריכתו

״ליניייי״אן צרחה לעברה וחבקה אותה בחוק.בתחילה לין לא ידעה אם
זה נכון להותיר את הפיקוד על הבר בידיה של אן,אבל לאחר בירור
עם עצמה,הבינה שאן היא האדם המתאים והנכון,היא גם אחת הסיבות לכך שחנות הבגדים עובדת בצורה מעולה.

״מה קורה פה?״היא סרקה את המקום בעיניה,הופתעה עדין לגלות אך הדברים מתפקדים למופת,כל העובדים פועלים במהירות,וחבריה שהגיעו לעזור בהתנדבות מתזזים ממקום למקום

״מהבוקר אני על הקיר המזורגג הזה!תעריכי״פאר צעק מסוף העולם וירד מהסולם,לין חייכה אליו,היא שגעה לו את המוח שהקיר נצבע בצבע אחר ממה שבקשה,הצבאי מוכן להגיע רק עוד שבוע וחצי,שבוע וחצי מאחור מדי,אחרי הפתיחה המחודשת של הבר,אז פאר הסכים,לצבוע את הקיר שבסביבה יתר החברים שנרתמו לסייע ביום הזה

My story.Where stories live. Discover now