LOVE IS DIFFERENT

פרק ~12~ קנאה

"People can forget what you said and what you did but they will never forget how you made them feel"

ראשי כואב כלכך ,
פקחתי את עיני , מנסה להזכר, מעולם לא ראיתי את השידה הזו או את הארון אני לא הייתי כאן , איפה אני ?
קמתי בבאת אחת מהמיטה עומד באמצע חדר שאינו שלי .
שמתי את ידי על ראשי.
מה לעזאזל קרה אתמול במסיבה .

״קמת...״ ליאו נכנס לחדר מעט מעוצבן
״מה אני עושה כאן?״ שאלתי.
״אתה זה שדרש לבוא לכאן ...״ ענה ביובש ויגלגל את עיניו
״למה שאני ...לעזאזל שון״ נזכרתי מסתכל על פניו הוא כועס עלי ?
״מה?״ שאלתי
״מה! חזר אחרי עצבני, תסתכל על עצמך !״ אמר בכעס.

הורדתי את פניי אל גופי מנסה להבין את דבריו , החולצה שלי לא עלי. לזה הוא מתכוון? עיני סרקו את החדר היא לא כאן .
״החולצה ? בטח השארתי אותה שם או משהו ״.
אמרתי בלי ליחס לה חשיבות.

תוך 5 שניות ידיו של ליאו הדקו אותי כלפי הקיר.
״מה ! היי עזוב אותי ! ,מה אתה עושה ? ליאו ?״ שאלתי המום.
״אתה חושב שזה משחק טום!״ כיווץ את עיניו בכעס.
״מה ? אני לא מבין ליאו.״
״התנשקת עם בחורה אתמול...״

״ליאו אני הייתי שיכור אני לא זוכר כלום״ הסברתי.
״אז?״
״אז! חזרתי אחריו, זה בטח לא אשמתי!״ התעצבנתי
״זה כן אשמתך!, חזר והתנפל עלי לא היית אמור ללכת למסיבה הזאת בכלל !״ קרא
״סליחה ! מי אתה שתחליט !״
״צודק אני לא!״ התפרץ.
הסתכלתי על פניו, עיניו נפלו והוא היה מאוכזב.

״לך מכאן!״ הושיט את ידו לכיוון הדלת.
״ליאו ...אתה רציני.. !״
״אם לא תסתלק מכאן עכשיו!״ נזף
״סבבה , אל תקרב אליי יותר בחיים!״ צעקתי ויצאתי מהבית הארור.

כעס עובר בתוכי כעס שלא ידעתי שקיים, אני שונא אותו הוא תמיד מסבך הכול ,הורס הכל נמאס לי ממנו .

מצאתי את אמא יושבת ליד הדלת רדומה על הכיסא.
היא בטח דאגה שלא חזרתי .
ניסיתי להעיר אותה אבל היא ישנה עמוק , אז השארתי לה פתק
״ אני בחדר ישן אל תדאגי ״ ועליתי בשקט לחדרי .
שון לא בבית בטח בעבודה , וטוב שכך אין לי כוח להתמודד איתו עכשיו, וחוץ מזה אני חייב להתרחק ממנו ככל האפשר.

יום ראשון 7:30  השעון העיר אותי ,
פקחתי את עיניי בעייפות מגלגל בראשי את הערב הנורא שהיה לי אתמול ואת העובדה שאני כועס על ליאו כלכך.

התארגנתי מהר ויצאתי מהבית , יכולתי לקחת טרמפ עם דין אבל הוא התכוון לצאת מאוחר ולא רציתי לפספס את השעה הראשונה אז העדפתי ללכת ברגל.