פרק ~26~ נדודי שינה

2.4K 121 22
                                    


"where there is love there is life"

כמובן שהגעתי באיחור ללימודים , אבל עדיין הגעתי. יש מבחן ענק בשעה חמישית שאסור לי לפספס אותו.
החתמתי אישור אצל המזכירה ונכנסתי לכיתה,
עיניה של רנה היו עלי. כמובן שסימסתי לה שהכל בסדר, והיא לא צריכה לדאוג.
היה מקום פנוי רק ליד קול, אז התיישבתי מוציא את החומר ומקשיב אל המורה.
״היי..״ ניסה למשוך את צומת ליבי. ״שמעתי שהיה לך ריב עם ליאו״. אמר.
״ומה זה עינייך ?״ סיננתי בכעס.
״מצטער אם נפרדתם..״ אמר בלחש.
״מי אמר שנפרדנו ?״ שאלתי לא מבין איך הוא קופץ למסקנות.
״כולם.״ לחש.
״מה?״

״כן זה די התפשט בכל בית הספר , לא שמעת על זה? רגע אז לא נפרדתם ?״ בלבול היה על פניו.
״לא.״ עניתי.
״יהיה בלגן.״ לחש.
״איזה בלגן בדיוק קול?״, גלגלתי עינים.
״אתה כבר לא כזה מאיים יותר״ חיוך עלה על שפתיו.
כיווצתי את גבותי.
״עכשיו אף אחד לא יפחד להציק לך״ דחף אותי. מצחקק.
״זה לא מצחיק.״
״תגיד התחלת את העבודה באומנות?״ שאל.
״עבודת מחצית ?״ הרמתי את ראשי מהמחברת.
״כן,״
״כבר סיימתי אותה היא לשבוע הבא אתה יודע.״
״תגיד אולי תעזור לי אני תקוע.. ״ החל לשאול.
״אני לא יכול.״ אמרתי מייד.
״טום בבקשה! אני ממש תקוע.״ התחננן.
הצילצול הגיע , הרמתי את הדברים שלי מתחמק מקול מאחורי והולך לכיוונה של רנה.

״אז ?״ רנה שאלה שהתקדמתי איתה לחצר ,
״אז ?״ שאלתי מתיישב על הדשא.
״מה היה ?״ חיוך עלה על פניה.
״סתם ... הייתי שיכור קצת ויצאתי מפרופורציות.״
״קצת?״ שאלה צוחקת.
״אולי הרבה״ חייכתי אליה.
״רגע מתי החלק של הנשיקה ?״ שאלה.
״די להיות מביכה״ חייכתי.
״אוף אתם כאלה חמודים יחד !״
״גם את וצ׳ייס יכולים להיות.״ היא השפילה מבט,
״אני מצטער רנה אני יודע שזה מעצבן אותך, אני פולט שטויות.״
״אתה יודע שהיה ביננו משהו נכון?״ שאלה.
״בינך לבין צ׳ייס?״
״כן.״

״בערך.. דין אמר משהו.״
״הייתי מאוהבת בטירוף, עד שהוא אמר שאני קטנה מידי בשבילו ובתכלס הוא יצא עם משהי.״
״בן זונה.. ״מלמלתי.
״זהו נשבר לי הלב והייתי קטנה ובכיינית.. חשבתי שהעולם נשבר. וברור שכולם צחקו עלי, קצת נקמתי בו.״
״נקמת ?״ שאלתי.
״לקחתי את כל בגדי המעודדות של חברה שלו וזרקתי לפח בזמן שהתקלחה במלתחות.״

״ואו רנה״ אמרתי מסוקרן.
״אני יודעת טיפשי, אבל כמו שאמרתי הייתי קטנה וטיפשה. במיוחד טיפשה מאוהבת״. היא השפילה מבט.
״הוא גילה שזו הייתי אני והוא פשוט צרח עלי זה היה מול כולם.. הוא תמיד הציק לי..והתנהג כמו בריון״. אמרה.
״וברור שחברה שלו זרקה אותו כן.״ צחקה.
״ועכשיו הוא פשוט חזר נועץ בי עיניים. אני שונאת אותו ואתה רוצה שהיה איתו?״
״שיט רנה״ גירדתי בעורפי, ״אני מצטער.. אני לא ידעתי.״
״בטח שלא ידעת.״
״הוא לא שווה את זה.״ אמרה מנתקת חתיכות דשא מהאדמה.
״את אוהבת אותו ? עדיין ?״ שאלתי.
״כן, וזה כל כך מכעיס אותי! למה אני מאוהבת בחרא של בן אדם״.
״אני מצטער... אבל זאת אהבה רנה.״
״איזו מין אהבה זו ?״ שאלה אותי בעצב.
״אתמול הבנתי שאני אוהב את ליאו, לא משנה מה. אולי כזאת?״
חיוך עלה על פניה, ״כמה שליאו הוא אגואיסט , פסיכופט, שחצן ,מסריח ...״
״רנה..״ נאנחתי.

LOVE IS DIFFERENT Where stories live. Discover now