LOVE IS DIFFERENT

פרק ~25~ שיכור מאהבה

"Being deeply loved by someone gives you strength, while loving someone deeply gives you courage."

״קדימה! טומי צא כבר!״ רנה צרחה לי באוזן ברגע שדין החנה את הרכב במהירות.
רנה להוטה כבר להגיע למסיבה הזו ... היא פשוט העיפה אותי מהרכב בבעיטה.
״בסדר! רק תני לי לצאת רגע!״ , יצאתי במהירות מפנה לה את השטח מנסה לא ליפול.
כולנו יצאנו מהרכב לכיוון המסיבה , וכמובן שרנה נכנסה לפנינו לפגוש את חברותיה.
״תגיד ליאו גם פה ?״ דין שאל בעוד אנחנו נכנסים,
״כן אני חושב שכן סימסתי לו שאני כאן.״
״ואוו בואו נשתה!״ רון שאג והתקדם לכיוון החביות בירה.
מוזג ומחלק לכל אחד כוס.
״לחיי ארבעתנו!״ רון הרים את כוסו וכך אנחנו.
אחרי מספר כוסות כבר הרגשתי את הזיעה במורד גופי, ופתחתי את הכפתורים בחולצה. החום פשוט הורג אותי.
לחיי ודי אדומות ומחשבותי לא צלולות,
ובשתי מילים: אני שיכור.
מסביבי נערים רוקדים בלי הכרה ומולי רנה.
אני והיא רוקדים כמו משוגעים,
״אני חולה על השיר הזה !״ רנה צועקת מנסה שאשמע אותה בין כל הרעש.
״גם אני!״ צעקתי חזרה רוקד בלי לחשוב ,
כמה שזה כיף.
להיות חופשי לרגע אחד.
עיניי עוקבות אחר תנועות הידיים של רנה מולי , ובפרצופים של שאר הרוקדים ברחבה.
אני מרגיש שהכל איטי. הכל הופך לאט.
בטח בגלל השפעת ההלכוהול.
״טום!״ ארצ׳י תופס את כתפי ומתנדנד לידי, הוא וודאי גם שיכור.
״ארצ׳י!״ צחוק נפלט מפי בלי סיבה הרי זה לא מצחיק.
״טום! בוא נשתה עד כוסית!״ צעק אליי למרות שהיה קרוב,
״אבל אני רוקד עם רנה״,
״כן! ארצ׳י זוז״ רנה דחפה אותו והוא נפל.
״הוו!״ צחקתי עליו וארצי מצרף אליי בעוד הוא בריצפה.
״אתם שיכורים שזה מגעיל!״ רנה התעצבנה והתרחקה מאיתנו.
״תעזור לי לקום״ ארצ׳י הושיט את ידו אליי ועזרתי לו לקום.
״לאן היא נעלמה ארצ׳י ראית?״ חיפשתי את רנה.
״היא כבר הלכה, בוא למטבח נרים עוד כוסית״ טפח על כתפי והתקדם.
״אני בא!״ קראתי אך יד עצרה אותי.

״היי טום!״ פיטר קרא.
״הו! פיטר היי״,
״משהו כאן שיכור?״ שאל צוחק ומביט בי.
״אני חושב...״ גירדתי בעורפי.
״כמה שתית? כמה כוסות ?״ שאל סורק אותי.
״אני חושב..״
״או.קי מר חושב״ צחק, ״אתה אכן שיכור. אז איפה השומר הראש שלך?״ שאל מביט סביבי.
״שומר?״ שאלתי לא מבין.
״ליאו״. הסביר את דבריו.
״אע ... ליאו אצל חברים ..״. המילים יצאו לי לא נכונות ליאו עם חברים כאן ,אבל זה לא משנה האלכוהול הוא שמדבר.
״אע אז אתה באת לבד..?״
״ראית כמה אנשים יש כאן?״ פלטתי מפי מבלי לחשוב , ״אני הולך לשתות עוד״ אמרתי לו מסתובב.
ומבטי תופס את רנה וצ׳ייס מדברים אבל מאחוריהם קול עמד, נועץ בי מבטים.
חיכיתי שרנה תסיים לדבר עם צ׳ייס שאכל לחקור אותה , האם כל סוף הם ביחד?
״היי לאן את הולכת ?״ תפסתי בידה.
״עוד בירה ? לא אין לי״ נזפה בי.
״ממש מצחיק ... מה צ'ייס רצה?״
״מה ? צ'ייס כלום״ אמרה משלבת את ידה במהירות.
״את שקרנית גרועה הוא הודה! הוא דלוק עלייך כבר מהרגע הראשון!״ ניחשתי.
״מה ? לא ! טום תפסיק להתערב! אמרתי לך שאני לא אצא איתו! וחוץ מזה, הוא סתם בריון״.
״כן בטח.״ חייכתי.
״איפה ליאו שתהיה עסוק קצת״ אמרה מחפשת אותו בעיניה,
״את כזאת מגוחכת רנה״, צחוק נפלט מפי בלי כל סיבה.
״ליאו רודי... אדון ליאו...״ רנה מלמלה עצרה את דבריה והסתכלה עלי במבט שאני לא כל כך מצליח להבין.
״אתה יודע מה כן ? אתה צודק אני אספר לך הכל !״ אמרה לחוצה.
״את תספרי לי הכל?״ חזרתי על דבריה לא מבין.
״רנה, באמת ?״
הסתכלתי לכיוון שהיא הסתכלה מנסה להבין מה גרם לה להגיב ככה.
״בוא נלך!״ משכה אותי לכיוון השני.
״רנה שחררי אותי !״ דרשתי מרגיש מוזר.
״טום! בוא בבקשה! טום!״
אבל ראיתי אותו, ליאו רודי בכבודו ובעצמו.
עם אותה הבחורה, האקסית המיתולוגית.
היא יושבת על רגליו והוא לא עושה דבר ממשיך לדבר כאילו הכל רגיל. 
כאילו שהם יחד.
״מה הוא עושה ? למה הוא לא מעיף אותה ממנו!״ צעקתי בכעס.
״טום לכל דבר יש הסבר״, רנה ניסתה לומר ותפסה בידי אך שחררתי את אחיזתה והתקדמתי לשירותים נכנס לאחד התאים ונועל אותו.