LOVE IS DIFFERENT

פרק ~34~ שנינו

"I'm so glad I met you"

״היום האחרון של כיתה יא! , אתם מאמינים שסיימנו!״ רנה צעקה שעמדנו מול שער בית הספר בעוד כל התלמידים יוצאים אל החופש.
״מה מאמינים רנה יש לנו עוד שנה מחורבנת״ רון התייפח והתיישב בצידה של המדרכה.
״עוד שנה מדהימה עם חבורה מדהימה״ קרץ לי דין. והניח את ידו על כתפי ועל כתפו של ארצ׳י. רק גלגלתי אליו עיניים..
״העיקר שסיימנו עם הבחינות הם הרגו אותי!״ ארצי התלונן.
״כן? ומי זאת שישבה ולימדה אותך! אותי הרגת !״ רנה צחקה מתיישבת לידו.
״היי !״ קול התקדם אל כיוון השער
״בהצלחה לכם שנה הבאה!״ קרא ונופפנו לו חזרה.
״מבאס שהוא לא ישאר איתנו עוד שנה... ״ רנה אמרה מאוכזבת.
״אני חושב שאם יש לו אופציה אז שיברח!״ ארצ׳י צחק.
הרכב של ליאו עצר מולנו. דין הוריד את ידו ממני במהירות.
צחוק נפלט מפי ״חתיכת פחדן!״ צחקתי.
״רק נזהר זה הכל...״ צחק והרים ידיים לאוויר.
״טום אני מצטער..״ רון תפס בידי לפני שנכנסתי לרכב של ליאו.
״רון התנצלת כבר מיליון פעם וכבר אמרתי לך שהכל בסדר!״ טפחתי על גבו.
״היי!״ רנה התקדמה אליי ונשקה על הלחי. ״תהנו שניכם! וטומי לא להתפרע יותר מידי!״
״רנה ״ בחיי היא כזאת מביכה.
״רנה תרדי מהילד הוא יוצא לחופשה של חודש וחוזר אתם עוד תתראו!״ רון ניער אותה ממני.
״ביי״ נפניתי לכולם ונכנסתי לרכב.
״אז מוכן ?״ ליאו הביט בי מבעד למשקפי השמש לו.
״אני מוכן״ זרקתי לו חיוך.
״אוקיי אז אפשר לצאת״ אמר שנכנסתי לרכב.
״אע אני רק צריך לעצור קודם איפשהו..״ אמר.
״אה אוקיי.״ השבתי.

ליאו עבר את השכונה שבא גרנו.
״לאן אתה נוסע ?״ הבטתי בשבילים הלא מוכרים.
״לשכונה החדשה״ אמר שבתים חדשים החליפו את הנוף.
״למה ?״
״הינה כבר הגענו״ אמר ועצר מול בית שלא זיהיתי.
״בוא״ אמר ויצא.
״של מי הבית ?״ לחשתי שהתקדמנו לדלת.
״שלי״
״שלך ?״ הרמתי גבות שפתח את הדלת.
״ליאו הבית הזה מדהים ! הוא ממש גדול״ עשיתי סיור קטן בזמן שהוא כבר עלה במדרגות.
״בואו״ , תפס את ידי וגורר אותי אחריו. ״זה החדר האהוב עלי,״ אמר
״זה החדר שינה שלך ?״ הבטתי על המיטה הענקית.
״כן , אותה מיטה שאתה ואני נבלה בה המון״ קרץ לי.
״ליאו...נגעתי במצעים הנעימים. כמה אתה משלם על הדירה ? אמ בית״ תיקנתי את עצמי.
״היא שלי לא שילמתי עליה.״
״לא שילמת? , או.קיי״ ניסיתי להיכנס לנעליים שלו.
״אז אתה רוצה שאפרט?״ הביט בי בשאלה.
״לא עדיף לא לדעת בכלל.״ נאנחתי.
בטח עסקים שחורים... עצמתי את עיניי.
״חכה אני יקח את התיק שלי הוא פה אפשהו ונצא.״ אמר.
״או.קיי.״ הנהנתי
נכנסנו לאוטו חזרה ״כמעט שחכתי המתנה שלך מלונדון״.
אמר ומוציא משהו מכיסו. ״קח זה שלך.״
״מה זה ?״ הבטתי סקרן בקופסא לבנה.
״תפתח ותרא.״ פתחתי את הקופסה בסקרנות.
״ליאו...״ הרגשתי מעט חמימות ומתח בליבי.
״אמרתי לך שאני צריך קצת שקט אבל אני צריך אותך איתי״. הוריד את משקפי השמש מביט בי עם עיניו היפות.
״אני יודע שאנחנו עדיין צעירים.. כלומר אני סיימתי לימודים ולך נשארה עוד שנה אבל.. אני רוצה אותך איתי טום.״
חיוך עלה על שפתיי.
״אז זה כן ?״ לחש קרוב אליי.
״כן, אני חושב שאני אשמור את המפתח״ קרצתי לו.
״אע אתה תשמור אותו.. ?״ הוריד את חגורת הבטיחות והתקרב אליי ״רק תשמור אותו ?״
החיוך התרחב על שפתי, ״אני אעבור לגור איתך ליאו.״
״יופי״ נישק את שפתי נשיקה רכה ועדינה.
״אני שמח אתה יודע למה ?״ שאלתי אותו.
״למה ?״ החזיר את החגורה על גופו.
״כי הכרנו.״ הוא הסיט את מבטו אליי.
״מה ?״ שאלתי שהיה לו מבט מוזר על פניו.
הוא ניתק את החגורה במהירות ומנשק את שפתי.
״בתכלס הכל בזכות שון״ השענתי את ראשי על הכיסא.
״שון.. אני שונא אותו זה לא עוזר ..״ אמר וצחקתי,
״זה בזכותך טום אתה גרמת לי להתאהב בך״
״אז אתה מודה אע?״ צחקתי.
״אתה רוצה שנאחר לטיסה ?״ רטן מסתובב אליי ומביט בי בכעס.
״שיט שכחתי שטסים! או.קיי סע!״
חגרתי את החגורה.