הנושא: חצול
--------------------------------------------------------------
פרופסר רוקון בהה ביצור שבכלוב
"איך אמרת שקוראים לזה?" הוא שאל בחשש את תלמידו
"חצול, אדוני" אמר טון פא בגאווה "נו? אהבת? בטח הייתי הכי מקורי בכיתה, לא?"
הפרופסר נאבק בדחף להאנח באכזבה ובמקום זאת הוא הוריד את משקפיו וניקה אותם
"תראה, טיק פים"
"טון פא"
"טון פא. כשהטלתי עליכם לאחד יצור כלאיים כעבודת גמר מעשית באלכימיה, הכוונה הייתה שתצרו... משהו נורמלי. לא את היצור החסר תועלת הזה"
"מה זאת אומרת, פרופסור" נעלב טון פא "החצול שלי יעיל ומועיל לחלוטין"
"באמת?" שאל הפרופסור בפקפוק "איך בדיוק?"
"אההה..." למען האמת, טון פא לא באמת חשב על דרך בה היצירה שלו הייתה מועילה, הוא פשוט יצר את זה במסגרת העבודה.
אבל הוא היה משוכנע שיש ליצירה שלו יתרונות כלשהם, אפילו אם הם מוסתרים.
"תראה, אתה יכול לאכול את זה" הוא פתח "אני בטוח שיש לחצול שלי טעם ייחודי-"
פניו הירוקות קמעה של הפרופסור הבהירו היטב לטון פא מה דעתו על אכילת חצולים
"ובכן, הוא גם מוצלח מאוד כחיית מחמד" ניסה טון פא את מזלו בשנית "החצול חלק ונעים למגע, לא רועש ולא משיר שערות. ממש חיית המחמד המושלמת"
הפרופסור פתח את פיו כדי למחות ואז נעצר
"האמת שזה די נכון. טכנית" הוא אמר באי רצון "אתה בטוח שהוא לא משיר שערות?"
"זה עוד כלום" התלהב טון פא "הוא גם לא פולט כדורי פרווה על הרצפה!"
בדיוק אז החצול גרגר ופלט משהו גושי ומגעיל על רצפת הכלוב שלו. טון פא והפרופסור בהו בו
"מה... זה?"
"אני חושב שזה פלפל"
"פלפל?!
"כן. קטן כזה"
הם שקעו בשתיקה מביכה
"טוב. אז, טיפ פי"
"טון פא"
"טון פא. החצול הזה לא מוצא חן בעיניי. יש לך עוד שבוע להגיש לי שילוב חדש כעבודת גמר" אמר הפרופסור ופנה ללכת
"אהההה.... פרופסור רוקון?"
"כן?"
"מה אני צריך לעשות עם כל החצולים שנשארו?"
"תיפטר מהם" נפנף הפרופסור בידו בחוסר עניין.
ואז הוא קפא
"רגע, יש יותר מאחד??"
"כן, הייתי צריך לתרגל. אז איך נפתרים מהם?"
"לא אכפת לי איך, העיקר שתעשה זאת בהקדם!" צעק הפרופסור בעודו יוצא מכליו "מסתובב ויוצר לי חצולים, נו באמת"
והוא יצא מהמעבדה בטריקת דלת
טון פא ליטף את החצול שלו. אמנם הפוריקט הזה נכשל, אבל רק חכו אל הכלבלבים המעופפים המתפוצצים
