"למה חזרת?" הילד נאנח ברגע שהארי נכנס פנימה. הארי נושך את שפתו כדי לא להיות מרושע מידי. הוא פשוט לא מצליח להוציא את הבחור הזה מהראש וזה משגע אותו.
"בשביל האישיות המבעבעת שלך כמובן" הארי אומר לו בגלגול עיינים. להפתעתו הילד ממש צוחק וזה גורם ללבו של הארי לעשות היפוך מוזר שהוא בוחר להתעלם ממנו.
"מה אתה רוצה?" לבסוף הוא שואל. הארי סורק את התפריט ולבסוף רק נאנח ומביט בעיניים הכחולות והיפות של הילד שממולו.
"רק קפה עם כפית סוכר אחת ואני אקח מאפין." הוא אומר לו מוציא את הארנק. הילד ממהר לקבל את ההזמנה שלו ואז לוקח את כספו ומעביר לו את המטבע שלו.
"אתה לא מתכוון ללקק את האוכל שלי הפעם?" הארי שואל והילד מושך בכתפיו, חיוך משועשע על שפתיו.
"אם אתה רוצה שאני אעשה זאת, אני יכול, אבל אתה צריך לבקש יפה." הוא מתגרה. הארי חוטף את המאפין שלו ונוגס בו.
"אני חושב שאני בסדר. אולי בפעם הבאה." הוא אומר לו.
"תיהיה פעם הבאה?" הילד אומר בדרמטיות. הארי באמת לא מאמין שהילד מתייחס אליו ככה. כאילו שהוא לקוח רגיל ולא סלבריטי מפורסם בעולם.
"מה? אתה לא רוצה לראות את הפנים היפות שלי?" הארי שואל בחיוך. הילד לועג ומניד בראשו.
"פנים יפות? כאילו, אתה ממש בטוח בעצמך אדוני" אומר הילד. הארי למעשה די נעלב ונראה שהילד מבין כי פניו למעשה הופכות רציניות.
"היי, צחקתי. יש לך פנים יפות מאוד" מרגיע אותו הילד. הארי יכול להרגיש סומק על לחייו וזו תחושה כל כך מוזרה. עם כל האנשים שאמרו לו כמה הוא מקסים הוא, הוא התרגל למחמאות אבל בכל זאת הילד הזה גורם לו להרגיש מוזר.
"מה שמך?" הארי שואל ומתיישב על השרפרף ליד הדלפק.
"לואי. שלך?" הוא עונה. הארי פשוט חוזר על שם שלו בראשו... לואי. זה מתאים לו. ואז הוא מבין שללואי אין למעשה מושג מי הוא. הוא לא סתם שיחק את עצמו והעמיד פנים שהוא לא מכיר אותו, כמו שהארי חשב.
"אני הארי סטיילס" הוא אומר לו, בתקווה ששמו יגרום לילד לזהות אותו. לואי מטה את ראשו ובוחן אותו. הארי חושב שהוא סוף סוף יודע מי הוא, אבל אז הילד רק מחייך ומהנהן.
"השם שלך יפה. זה נשמע כמו שם של שחקן" הוא קובע והארי רוצה לרסק את פניו לתוך המאפין שלו.
"אולי זמר" הארי מנסה לרמוז לו והילד מצחקק.
"כולם רוצים להיות זמרים עכשיו, אה? איזו סוג מוזיקה היית שר?" הוא שואל בסקרנות והארי באמת לא מאמין לזה. האם הילד הזה באמת אמיתי?
"כנראה עממית או משהו כזה" הארי עונה והילד צוחק ומניד בראשו.
"כמובן, אתה נראה כמו הטיפוס הזה בעצם" אומר לו לואי.
"ואיזה סוג מוזיקה אתה שומע?" הארי שואל כי איך הוא מעז לצחוק עליו?
"רוק קלאסי. המוזיקה של היום היא חרא" אומר לו הילד. הארי נושך את שפתו ואז לוגם מהקפה שלו. אז כנראה בגלל זה הילד לא מכיר אותו. הוא צריך לפחות לזהות את שמו כי הארי די מפורסם.
"אתה לא מקשיב לרדיו?" הארי שואל אותו והילד מניד בראשו.
"נופ. מצטער הארי אבל אני חייב ללכת לאפות עוד אוכל בחוץ, ניפגש פעם הבאה" הוא אומר ומנופף לו בתנופה קטנה. הארי צופה בו שוב עוזב ואלוהים הוא כל כך מאוהב בבריסטה הקטן.
YOU ARE READING
Write me a song || Larry Stylinson
Fanfiction*פאנפיק מתורגם על לארי* -גמור- _______________________________________________ הארי הוא זמר מפורסם ולואי הוא הבריסטה החצוף.
