"ממתי אתה מאזין לבלאק סבאת'?" שואל נייל כשהוא נכנס לחדר המלון של הארי. הארי מביט בו ומושך בכתפיו, דעתו עדיין על השיר שהוא כותב.
"אני כותב ללואי שיר והמוזיקה הזו מזכירה לי אותו" מסביר הארי. העיפרון שלו מקיש במחברת הפתוחה שלו ומצחו מתכווץ בריכוז.
"את כותבת לו שיר רוק?" שואל נייל כשהוא צונח על המיטה.
"לא, אני כותב לו שיר שאני באמת יכול לשיר. אתה יכול ללכת?" הארי שואל בתסכול כי הוא לא מצליח לחשוב על כלום. הוא מתגעגע אליו, אבל הוא לא רוצה לכתוב על ההתגעגעות אליו. הוא רוצה שהשיר יהיה שמח.
"אל תתעצבן עליי" מזהיר נייל והארי נאנח וזורק את העיפרון שלו למטה. הוא מסתכל על החבר הבלונדי שלו ומתפרץ. "סליחה, פשוט לא דיברתי איתו כבר שלושה ימים. לא הודעת טקסט או שיחה או משהו" הארי אומר לו. השבוע החמישי שלו בטור מתחיל והוא בעצם סופר לאחור את הימים עד שהוא יכול לחזור הביתה. זה לא שהוא לא אוהב את העבודה שלו, הוא אוהב את המעריצים שלו והוא אוהב לשיר ולשמח אותם. לעזאזל, הם משמחים אותו, אבל הוא מתגעגע לחבר שלו והחוויה תהיה טובה יותר איתו.
"יש לו חיים, הארי" נייל אומר לו והארי רק רוצה לבכות.
"אני יודע, אני יודע. אני רק רוצה לדבר איתו" הארי אומר ונייל מסתכל עליו למעלה ולמטה.
"אתה חושב שהוא בוגד בך?" נייל שואל ועיניו של הארי מתרחבות והוא מניד בראשו.
"לא! לא, הוא לא היה עושה את זה. כנראה יש לו עבודה ובית ספר ועוד עבודה. אני פשוט מתגעגע אליו" הארי ממשיך ליילל.
"אז תתקשר אליו. כמו כן, אתה יוצא איתי לארוחת ערב, אני אחזור בעוד חצי שעה אז תעשה את זה מהר" נייל אומר לו ואז הוא איננו. הארי פשוט מרים את הטלפון שלו ומתקשר שוב ללואי.
"היי! אני כל כך כל כך מצטער שלא עניתי. אל תשנא אותי. אני מצט-"
"זה בסדר! תנשום" הארי מצחקק. הילד סוף סוף ענה לשיחתו והוא יכול לשמוע את לואי נושם עמוק דרך הטלפון.
"בסדר, אני רק רוצה שתדע שלא התעלמתי ממך בכוונה" אומר לו לואי.
"אני מאמין לך, מה כל כך מלחיץ אותך?" שואל הארי. יש הפסקה ואז רחרוח. "אממ, דייזי ממש חולה, אז היא הייתה בבית החולים יומיים. היא שוחררה היום ואני עבדתי והייתי בבית הספר והחתול הארור שלך תפס לי את הפנים אתמול בלילה" אומר לו לואי. הארי מנסה להקשיב להכל ומחליט להתמקד בדבר החשוב ביותר.
"דייזי בסדר? מה יש לה?" הארי שאל.
"יש לה זיהום מעקיצת עכביש וזה התפשט. היא בסדר עכשיו והיא על אנטיביוטיקה, אבל היא הייתה ממש חולה. מה שלומך? צפיתי בראיון האחרון שלך ואפשר לומר שנשמעת כמו תחת מלכותי" לואי מתבדח. הארי מגלגל את עיניו כי לואי תמיד צריך להעיר לו הערה כלשהי.
"תודה ואני בסדר. אני יוצא עם נייל הערב לפני ההופעה" הארי אומר לו. הוא הרבה יותר רגוע עכשיו כשהוא שומע את קולו של לואי וזה מפחיד עד כמה הילד משפיע עליו.
"זה נשמע כיף, תגיד לו שאני אומר לו שלום" לואי אומר והארי יכול לשמוע את החיוך בקולו.
"אני אגיד לו. אני גם כותב את השיר שלך. אני מקווה שזה ייעשה בקרוב. זה בטוח ייעשה עד שאסע לאירופה" אומר לו הארי. אירופה היא היעד הבא שלו בטור והוא מתרגש.
"הו! שכחתי לספר לך, אבל חסכתי את הכסף שלי ואם זה בסדר בישבילך אני רוצה ללכת להופעות שלך באיטליה" אומר לואי בהתרגשות והארי יכול להרגיש את פניו פורצות לחיוך ענק.
"כן! אתה יכול פשוט לבוא לכל ההופעות באירופה" הארי מציע. הוא יודע שלואי יסרב, אבל הוא עדיין רוצה לנסות.
"אני אשמח, אבל אני לא יכול. אבל אתה נשמע יותר ויותר טוב בכל ערב. אני צופה בסרטונים שלך ביוטיוב. אתה כל כך חמוד עם הריקודים הקטנים והבדיחות המטופשות שלך" לואי מצחקק והארי מסמיק.
"אתה צופה בסרטונים שלי?"
"דהה. אני אוהב לראות אותך מופיע" לואי אומר כאילו זה הדבר הכי ברור אי פעם.
"הארי! נגמר הזמן!" נייל צועק מבעד לדלת. הארי נושך את שפתו ונאנח בעצב.
"אני חייב ללכת, לו... אני אשלח לך הודעה אחרי הקונצרט?" שואל הארי.
"אני אנסה להישאר ער. אני מתגעגע אליך, בייבי" אומר לו לואי.
"גם אני מתגעגע, רק עוד שלושה שבועות" הארי אומר לו.
"שלושה שבועות" לואי חוזר אחרי מילותיו של הארי.
JE LEEST
Write me a song || Larry Stylinson
Fanfictie*פאנפיק מתורגם על לארי* -גמור- _______________________________________________ הארי הוא זמר מפורסם ולואי הוא הבריסטה החצוף.
