זה ערב השנה החדשה ומסיבת יום ההולדת של לואי, טוב סוג של. זו פשוט חגיגה גדולה שמורכבת מעוגת יום הולדת ואולי כמה מתנות. לואי הזמין את הארי ואמר לו שהוא יכול להביא חברים שלו, אבל הארי הזמין רק את נייל. נייל מרחיק את זאין מלואי אז הארי די שמח.
"אני לא יכול להאמין שליאם וזאין הביאו לי קונדומים בטעמים ודילדו סגול" לואי צוחק כשהוא מסתכל לתוך שקית המתנה. ליאם מחייך אליו והוא מושיט את ידו לתוך השקית ושולף את הדילדו, מטיח ללואי בפנים.
"היי!" לואי צוחק והוא תופס אותו מידיו של ליאם וזורק אותו חזרה לשקית. הארי פשוט מושך אותו ומצמיד את שפתיו לאוזניו של לואי.
"אנחנו הולכים ליהנות הלילה" הוא לוחש ולואי רועד ומהנהן בראשו בהתרגשות.
"אני אפילו לא רוצה לדעת מה לחשת לו" ליאם מצמרר את פניו ולואי רק מחייך אליו, פניו מסגירות הכל. ליאם רק נאנח ומסתובב, מחפש אנשים אחרים.
"לו-בו!" בחור צועק ופניו של לואי מאירות כשהוא עוזב את זרועותיו של הארי והולך לחבק את אותו הבחור.
"איידן! התגעגעתי אליך" לואי ממלמל לתוך שערו והארי מזעיף את מצחו. הוא שמע על חבריו של לואי, אבל הוא מעולם לא שמע על איידן.
"הו! איידן, זה החבר שלי הארי" לואי מתרחק במהירות ותופס את ידו של הארי.
"אני יודע לו. כל העולם די יודע" איידן מצחקק. הוא מושיט את ידו בכל זאת ומנער את הארי.
"אני איידן, החבר הכי טוב של לואי" הוא מחייך והארי מרגיש רגוע יותר עכשיו כשהתואר שלו כחבר ידוע.
"הוא חבר, לא הייתי קורא לו הכי טוב" לואי אומר להארי ואז הוא חוזר לאיידן.
"חשבתי שאתה גר בבוסטון עכשיו?" הוא שואל ואיידן מושך בכתפיו. "חזרתי הביתה לחגים. הבאתי לך משהו בעצם" הוא מחייך ולואי נראה נרגש כשהוא מחכה. איידן פשוט שולף זוג אזיקים ומחייך.
"חשבתי שאולי תיהנו עם אלה" הוא צוחק ופניו של הארי הופכות לאדומות יחד עם פניו של לואי.
"לעולם לא תדע" אומר לואי כשהוא תופס אותם ומכניס אותם לשקית שלו מליאם וזאין. איידן רק מצחקק ונותן נפנוף לפני שהוא מתרחק.
"רוצה לרקוד?" לואי שואל והארי לא יכול להגיד לו לא אז הם בסופו של דבר רוקדים. לואי הוא רקדן לא רע והוא מניח את ידיו הגדולות של הארי על מותניו כשהוא נגרר לתוכו. לואי רק מחייך אליו ומפסיק לזוז כדי שיוכל לעמוד על קצות אצבעותיו ולהטות את ראשו לאחור כדי שהם יתנשקו.
"אסור להתנשק עד חצות!" מישהו צועק ולואי מתרחק מבוהל ורואה את נייל צוחק. זאין נמצא ממש לידו והוא מחייך ללואי והוא ניגש לתפוס אותו וזה פשוט מעצבן את הארי.
"הוא צריך לקבל צילומי יום הולדת!" זאין מריע ונייל מניח את זרועו סביב הארי כדי שלא יוכל לעקוב אחריהם.
"קדימה, תעזוב את החבר שלך. אתה צריך לבוא להתערבב!" אומר נייל בקול, שיכור בבירור. הארי פשוט נאנח והולך איתו. הוא יכול לראות את לואי מצלם במטבח וכשהילד מבחין בו הוא מוציא את הלשון. הארי עושה את אותו הדבר והוא יכול לראות את הילד מצחקק.
"אין חבר עד אחרי העוגה" נייל אומר לו והארי מזעיף את פניו אך נענה. כשהעוגה יוצאת זו גיטרה ענקית, אבל איפה שכתוב הדובדבן מישהו שם גם פין ענק. הקהל שר יום הולדת שמח ולואי מכבה את הנרות שלו. כולם מתחילים לחתוך ולבסוף הארי יכול לגשת אליו שוב.
"חצות בעוד 10 דקות" הארי לוחש ולואי מסתובב, העוגה שלו בידיו.
"אני יודע. נסה את העוגה הזו" הוא אומר והוא הולך להכניס את המזלג לפיו של הארי אבל מתנודד ומעביר אותו על הלחי שלו.
"או שיט. אני מצטער" הוא צוחק. הוא מתקדם ומלקק ממנו את הדובדבן. "אני כל כך שיכור" הוא מצחקק לתוך אוזנו ואז הוא מנשק אותו ממש מתחתיה.
"אני יכול לראות, כמה הם נתנו לך?" הארי שואל ולואי מושך בכתפיו, עיניו מתרוצצות ברחבי החדר.
"אמממ, אולי שש? שש שוטים" אומר לואי וקולו מוסח. הארי מסתובב לראות על מה לואי מסתכל, אבל נראה ששום דבר לא יוצא דופן.
"אתה בסדר?" שואל הארי. לואי מתקרב אליו בחזרה ומהנהן בחיוך.
"אני מצויין"
הספירה לאחור מתחילה וכשהעולם צורח והזוגות מחברים את שפתיהם ולא מתרחקים אפילו כשאנשים מתחילים לעודד סביבם בקול רם יותר. למעשה לואי מתחיל לגבות כשהשפתיים שלו עדיין על שפתיו של הארי.
"שלך" זה הדבר היחיד שלואי ממלמל לפני שהשפתיים שלהם התחברו שוב והארי מרים אותו.
ESTÁS LEYENDO
Write me a song || Larry Stylinson
Fanfic*פאנפיק מתורגם על לארי* -גמור- _______________________________________________ הארי הוא זמר מפורסם ולואי הוא הבריסטה החצוף.
