מלכת הלילה

פרק 35 - נשיכה אסורה:

את המשך הדרך אני וברק העברנו בשקט, זרקנו מבטים, בחנו אחד את השניה ובעיקר חשבנו מה לעזאזל היה בבוקר - אני חשבתי. חשבתי על המגע, על הדרך שבה הוא התנהל מולי... זה גרם לי למחשבות לא פוסקות.

עכשיו כולנו הולכים בתהום מלא בשלג, כולם עם ראש מושפל לאדמה ובוחנים כל צעד שלהם בשלג על מנת לא ליפול או להחליק. נפגשנו עם הקבוצה לפני כמה שעות, ומאז אנחנו רק הולכים.

״ממש לא נוח כל ההליכה הזאת..״ קול מצפצף נשמע מאחורי, אני מציצה הצידה ובוחנת איך ספיר מתקדמת לכיוון של ברק שעומד לצידי והולך איתי באותו הקצב.

״מתי נגיע ברק? קשה לי ללכת כל כך הרבה בשלג.״ היא מתלוננת ומושכת בכתפיה בעצבנות. ברק מסתכל עליה מהצד, מהנהן פעם אחת ועונה, ״נגיע רק עוד חמישה ימים, ספיר. תחתכי את קצוות השמלה או משהו.״

״אבל מה עשתה השמלה?!״

״אויש נו ברצינות? תפסיקי להתלונן כבר!״ קראתי ביאוש. היא הסתכלה עליי, בוחנת אותי מלמטה למעלה ומגלגלת את עיניה בגסות. אני נאנחת, רק לי אכפת לאיזה צד תזיזי את העיניים... רק תגלגלי אותן אחורה ושיתקעו במוח שאין לך.

״ברור שלך נוח, את חיילת פשוטה.״ משכה בכתפה שוב, ״במעמדי אין צורך בכל זה.״ התנשאה והעבירה את ידה על שמלתה הכחולה כאילו שיש משנו לנקות שם.

״כן טוב... במעמדך אין גם צורך לשרוד ככה שכשאני ארצח אותך יקח לי..״ חשבתי והסתכלתי על השמיים מלאי העננים, ״מספר שניות, גם את זה אפשר להגביל.״ אמרתי הורדתי את מבטי שוב וחייכתי חיוך טורפני לכיוונה.

היא שמרה על מסכת הנסיכה שלה והפנתה את מבטה לצד השני, ראיתי את שערותיה סומרות מאיומי, מהטון שלי, ובעיקר מהאנרגיה שהבטיחה לה שאני יותר מאשמח לשסף את גרונה.

״תפסיקי לעשות שטויות.״ ברק סינן לאוזני. ״תפסיק להיות כבד, היא מעצבנת אותי.״ גלגלתי את עיניי בהתרסה.

״אנחנו עוצרים כאן! אתמול בלילה יצרתי קשר עם זאבי פרא חדשים שיוכלו לסייע לנו לחזור הביתה, הם יבואו לכאן בקרוב.״ הלנה עצרה את כולם והצביעה לכיוון ימין, שם היה שדה קטן... וקפוא.

כמובן שכשהיא אומרת הביתה היא לגמרי מתכוונת לכבוש מחדש את עיר הטכנולוגיה שנטשנו למען הציידים. העיניין רק הולך וגובר, המלחמה תתפוצץ לנו בפרצוף בקרוב מאוד.

השאלה היחידה שנשארה לי, האם כולם יודעים שאלו הציידים? או שהם עדיין חושדים בפראים?

״וונוס, את באה איתי.״ קראה הלנה, הפנתי את מבטי אליה, נעצתי בה מבט כועס ועייף, היא בתגובה חייכה אליי בחמימות וסימנה לי עם ידה ללכת לכיוון שמאל, רחוק מכולם.

״לבוא איתך?״ שאל ברק ותפס את זרועי בדיוק כשהתקדמתי. הסתכלתי לתוך עיניו וראיתי דאגה, הוא רוצה לבוא איתי כדי לבדוק מה יהיה...