פרק 12

934 23 0
                                    

~נקודת מבט לוקאס~
היא ברחה ממני.
פשוט ברחה.
בריצה לא נורמאלית, אז מה נשאר לי לעשות, ללכת אחריה.

היא רצה לכיוון הדשא שמחוץ לחדר האוכל, תפסתי את ידה כדי לעצור אותה ואמרתי לה תוך כדי שהיא התנשפה
״את בורחת ממני?״
היא לא ענתה, היא שתקה ושתקה אז שאלתי שוב
״את בורחת ממני? למה״
היא התחילה לבכות, לבכות!
פאק.

״את..ה..מפ..חי..ד..או..תי״ היא אמרה הרגע שאני מפחיד אותה? לאלאלאלאא פאק לא.
למה אכפת לי?
לא יודע.

אבל אכפת לי.
״היי אל תפחדי ממני אני לא אפגע בך״ היא בכתה והתנשפה והתחילה לגמגם ״אתה..תחנוק..אותי..כמו שחנקת..אותו״.
פאק.
היא ראתה את זה, אוי לי.

״פאק אני ממש מצטער שראית את זה.״.
״אני זזה״ ״לאלא היי אל תלכי, חכי״
היא לא הקשיבה לי, היא פאקינג לא הקשיבה לי.

באיזה קטע היא לא הקשיבה לי?! תפסתי את ידה ובאתי להגיד לה לעצור ולא ללכת ולהקשיב לי שנייה, אבל היא הקדימה אותי ואמרה לי, בלי בכי, ״עוף ממני אל תתקרב אליי יותר בחיים שלך אידיוט אחד, אם עוד פעם אחת תיגע בי אני אהרוג אותך.״

היא ניסתה לאיים עליי, וזה עשה לי פרפרים בבטן.
להרוג אותי? היא לא תחשוב על זה אפילו.

״את לא תפגעי בי ואת יודעת את זה״.
היא התחילה לצחוק ואז אמרה לי
״אוקיי אז אני אפגע בעצמי, כי הרי אכפת לך ממני לא? אז אם תתקרב אליי אני אפגע בעצמי.
הבנת יבן זונה? הבנת?!״

הייתי בשוק, היא הבינה שהיא נקודת התורפה שלי.
נ ד פ ק ת י
פאק פאק פאק.

ואז היא השאירה אותי ככה, בלי מילים.
והלכה

השכן המזדמןWhere stories live. Discover now