השכן המזדמן

פרק 36

~נקודת מבט לוקאס~
כשהצלצול של סוף השעה השישית צלצל סיימנו את האימונים להיום.
המאמן היה די גאה בנו ובתוצאות שהבאנו. ולי גאה זה מספיק.
בסוף האימון הלכנו ישר למלתחות.
כשסיימתי להתארגן על עצמי קלטתי שמישהו שלח לי הודעה, פתחתי את הטלפון וראיתי שההודעה מבראט טימברק, תלמיד שהיה איתנו בחטיבה ועבר לתיכון לוס. בחטיבה היינו רבים המון, הוא היה רואה בי באיום לקריירת הפוטבול שלו, אז הוא עזב לתיכון אחר.
פחדן.

כשראיתי שטימברק שלח לי הודעה ישר הלכתי למרקוס
״אחי. טימברק שלח לי הודעה עכשיו״
״מה?! טימברק טימברק? בראט טימברק?״
״כן. איזה עוד טימברק אתה מכיר?!״
״טוב צודק צודק״
״מה אני עושה עכשיו עם האידיוט הזה?״
״אל תענה לו. הוא סתם דביל״

למרות שידעתי שזה לא הדבר הכי חכם להקשיב למרקוס. הקשבתי לו, כי לרוב הוא מדבר שטויות. אבל כרגע כנראה שלא.

״טוב אני זז לקייט. אני אמצא טרמפ כבר.״
״ביי גבר״
לקחתי את התיק שלי והלכתי לכיוון הכיתה של קייט.
בדרך לכיתה שלה שלחו לי שוב הודעה, בדקתי ממי, וכמובן שזה היה טימברק שוב.

~התכתבות~
ט: ״אם אתה בדרך לזונה שלך, אל תלך אליה אם אתה רוצה שהיא לא תיפגע. אני מחכה לך בחניה הקדמית.״
ל: ״תעשה מה שאתה רוצה. תקרע אותי מכות, תנסה לפחות. אבל שלא תעז לגעת בה. אני אהרוג אותך. ואני לגמרי רציני.״
ט: ״נחיה ונראה.״
~סוף התכתבות~

טימברק חי בסרט אם הוא חושב שהוא יכול להתקרב לקייטי.
איך הוא בכלל יודע עלינו?
לא הייתי טמבל, הלכתי לחניה האחורית לחפש את מרקוס שיבוא איתי לראות מה הדביל הזה רוצה ממני.

פתחתי את דלת החניה האחורית ואז הרגשתי מכה חזקה בפנים. ידעתי טוב טוב מי אחראי למכה הזו.

״טימברק, פעם הבאה תכוון. אידיוט״ צעקתי
״תאמין לי. אני יודע מה אני עושה לוזר״

2 בחורים, כנראה שפוטים של טימברק החזיקו לי את הידיים וניסו למשוך אותי לרצפה.
שוב. ניסו, העפתי להם מכה לביצים וקמתי.

״אז, טימברק אתה חייב את הכוסיות שלך איתך?״
״הכוסיות האלה זה רק חימום״
הוא ענה ולפני שהצלחתי לענות הוא העיף לי אגרוף לפנים.
הפעם הוא פגע. בול בעין שלי. 
לקחתי את הטלפון שלי וסימסתי זריז למרקוס שיבוא לתגבורת.

שלחתי את ההודעה ואז טימברק העיף לי עוד אגרוף אבל הפעם לאף.
2 הבחורים שלו הפכו ל4 והם הצליחו לתפוס אותי. הם השכיבו אותי על הרצפה ובעטו בי. די חזק האמת.

בשלב הזה האף שלי כבר דימם כמות לא נורמאלית של דם ואת העין שלי לא הרגשתי.
קמתי על הרגליים והתחלתי ללכת מכות עם טימברק והכוסיות שלו.
שרדתי אפשר לומר.
עד שהוא דפק לי מוט ברזל לגב ואני נפלתי ישר לרצפה.
הרגשתי מטושטש בקטע מפחיד.
אני חושב שאפילו נרדמתי.
איבדתי הכרה וכשקמתי כמה דקות אחר כך ישבתי על כיסא עם ידיים קשורות.

טימברק קלט שהתעוררתי וצעק
״הופהההה. הפרינססה התעוררה!״
״טימברק מה אתה רוצה״
״את אליפות השנה זה מה שאני רוצה״
״אז תשחק חכם ואולי תקבל אותה״
״לא. יש לי תוכנית מצויינת. אתה הולך לפרוש.״
״הצחקת אותי״

״חכה זה לא הכל. אם לא תפרוש. אני אלך לזונה שלך ואזיין אותה ככ חזק שהיא תשכח איך קוראים לה״
״עוד פעם אחת תדבר עליה ואני אהרוג אותך.״
״למה? לא נעים לך לחשוב עליה גומרת עליי?״
זהו. פה נגמרה לי הסבלנות.
הנפתי את הידיים שלי למעלה ושחררתי את הידיים שלי מהכיסא.
העפתי לטימברק אגרוף והוא עף אחורה, אבל זה לא הספיק.
העפתי לו עוד ועוד אגרופים ואמרתי
״אמרתי לך שאם עוד פעם אחת תדבר עליה. אני אהרוג אותך. אז הנה. עכשיו אני הורג אותך מזדיין אחד!״
״אני לא רק אדבר על הזונה שלך אני גם אזיין אותה. אתה תיהיה בבית חולים או בית קברות בזמן הזה״

זהו. עלה לי. הוא שוב דיבר עליה ולי כבר עלה הסעיף.
העפתי לו בעיטה והעפתי אותו לרצפה.
העפתי לו אגרוף ואז הוא דפק לי סכין לבטן.
הוציא אותה, והכניס אותה שוב אבל במקום אחר. הוציא ושוב הכניס, ושוב ושוב ושוב עד שאיבדתי הכרה.

לא ראיתי כלום.
לא שמעתי כלום.
אבל חשבתי על קייטי.
רק עליה.

אחרי כמה שניות שמעתי את מרקוס
״ואו קטנטונת לא לברוח לי. זה מסוכן חכי״
ניסיתי לקום.
אבל ראיתי רק שחור ולא הצלחתי לזוז.
פאק