השכן המזדמן

פרק 35

~נקודת מבט קייטי~
תאמינו לי שגם אני לא הבנתי מה הקטע של השבוע ליגה הזה.
אבל הוא היה חשוב ללוקאס אז הוא חשוב לי.
בבוקר אפילו לא ראיתי אותו נכנסתי ישר לשיעור הראשון והשני וראיתי אותו רק בהפסקה.
לא כעסתי שהוא עסוק באימונים עכשיו. ממש לא. זה חשוב לו ואני לגמרי מכבדת את זה.

אחרי ההפסקה היה לי שיעור מדעים. שנאתי תשיעור הזה אז החלטתי להבריז קצת.
ואני לא אשקר. התגעגעתי ללוקאס.
אז הלכתי למגרש, תכננתי פשוט ללכת לצד ולראות אותו מתאמן.
ולא למשוך את תשומת הלב שלו.

התיישבתי וצפיתי בו ובדיוק אחרי כמה דקות של בהייה בו ובקוביות שלו הוא קלט אותי.
״ניהנת מהנוף?"
״מה?! לאלא אני לומדת ל...מדעים״
״מדעי החרמנות?״
״לוקאססס״
אמרתי לו וצחקתי.
לוקאס נישק אותי והרים אותי ואני הרגשתי יותר מאושרת מאי פעם.
ואז המאמן שלו הפריע לנו.
בן זונה

אחרי הדבר המביך הזה והדבר החמוד שלוקאס אמר לי, הלכתי לכיוון הכיתה, כי אם הייתי נשארת שם.
הייתי קורעת לו את כל הבגדים.

היום עבר לי בשנייה וכשהצלצול של השעה השביעית צלצל ישר הלכתי ללוקר לשים שם את הציוד שלי ולעוף הביתה.
רק שהייתי אמורה לנסוע עם שרון והיא הבריזה לי כי היא הייתה צריכה ללכת לאיזה משהו דחוף.

ישבתי בספסלים וחשבתי מה לעשות ואז ראיתי את מרקוס יוצא בריצה מטורפת מבית הספר.
הוא רץ לכיוון הרכב שלו וצעק
״שיט שיט שיט פאק״ כל שנייה.
לקחתי את התיק שלי ורצתי אחריו.

״מה לעזעזל קרה מרקוס!?״
״כלום קטנטונת. כלום״
״אם משהו קרה ללוקאס ואתה לא מספר לי אני אתלוש לך את הביצים ואעשה איתם ציפס״
״טוב. שיט. כמה חברה מתיכון לוס חיכו לו בחניה האחורית והתנפלו עליו.״
״מה?! הוא בסדר?!״
״בדיוק. אני לא יודע וכדי לבדוק אני צריך ללכת אליו״
״נו אז לך למה אתה מחכה?!״
״הולך הולך. אמרו לך פעם שאת מפחידה קטנטונת?״
״לך כבר! ואל תקרא לי קטנטונת!״
מרקוס דפק ריצה ואני רצתי אחריו
״לאן נראלך שאת הולכת קטנטונת?״
״קודם כל, אני לא הולכת אני רצה, וללוקאס מן הסתם!״
״את לא יכולה לבוא קטנטונת״
״טוב, לא נראלי ששאלתי אותך. אני הולכת״
״את ממש קוץ בתחת את יודעת את זה?״

יודעת או לא יודעת הדבר היחידי שידעתי באותו רגע זה שאני הולכת לעזור ללוקאס לא משנה מה.
כשהגענו לחניה האחורית, הזדעזעתי.
חטפתי שוק.
לא הייתי מוכנה לזה.
בשום.
צורה.