השכן המזדמן

פרק 54

~נקודת מבט לוקאס~
כשהגענו לשדה התעופה קייט הייתה בשוק.
היא הייתה בטוחה שאני ומרקוס עובדים עליה עד הרגע שעלינו למטוס.

כשנכנסנו למטוס והתיישבנו במושבים שלנו קייט אמרה
״אז אתם לא עובדים עלינו?״
״לא. ממש לא קטנטונת״  מרקוס אמר וקייט התחילה לצחוק.

הלכנו עד לסוף המטוס לכיוון המעבר וכשנכנסנו לאזור המושבים שלנו אני ומרקוס התחלנו לחפש את המושבים.
״ואוווו מהזה המקום היפה הזה״
שרון שאלה את מרקוס והוא ענה לה
״מחלקת עסקים בייבי״
בשניה שהוא אמר מחלקת עסקים קייט הסתכלה עליי
״מה?״
אמרתי כשקלטתי שהיא בוהה בי כבר כמה שניות
״איך השגתם מה חלקת עסקים?״
״השגנו״
עניתי והיא נישקה אותי.

״זוג יונים, המושבים״
מרקוס אמר והתקדמנו לכיוונם.

סימנתי לקייט לשבת ליד החלון והתיישבתי לידה.
אחרי כמה דקות כבר המראנו.

קייט הסתכלה מהחלון על הנוף ואני הסתכלתי עליה.
היא סובבה את הראש שלה אליי חייכה ואמרה לי
״אתה מוכן לספר לי לאן טסים?״
״אם אני אספר, זו לא תיהיה הפתעה. אז לא. כשנגיע תדעי״
״ואם אני ארצה פיצוי על זמן ההמתנה הארוך הזה?״
״אז אני אפצה אותך כך הלילה״
אמרתי וקייט נישקה אותי.

אחרי חצי שעה של נסיעה קייט כבר נרדמה ומרקוס קם אלינו.
״אחי. איזה שעמום, שרון פשוט נרדמה״
״ספר לי על זה אחי.״
אמרתי והוא הסתכל על קייט, שנרדמה על הברכיים שלי.

מרקוס שתק איזה שניה ואז הבנתי שמשהו לא טוב
״אוי לא. על מה אתה חושב״
אמרתי ומרקוס ענה
״אני?! חושב?!״
״דבר כבר״
״תרים תתחת שלך ותפגוש אותי בבר משקאות״
״סגרנו״

קמתי לאט כדי לא להעיר את קייט והורדתי את הפוטר שלי.
שמתי את הפוטר על המושב והנחתי את הראש שלה על הפוטר.
הלכתי לכיוון בר המשקאות וראיתי את מרקוס יושב בבר.

״אחי. כמה זמן לוקח לך?״
מרקוס אמר כשהוא ראה אותי
״סליחה באמת שאני דואג לחברה שלי״
״כןכן אתה מאוהב הבנו, אתה רוצה לשמוע את התוכנית שלי?״
״אני יותר מאשמח״

״יופי. אז ככה. כשנגיע נגיד לבנות להתארגן על עצמן ושעה אחרי זה ניקח אותן לבר המטורף שיש בעיר, אחרי הבר ניתן להן לעשות לעצמן ערב בנות, ואנחנו נלך למרכז העיר״
״אני ממש לא רוצה לשאול את זה, אבל מה יש במרכז העיר?״

בשניה שסיימתי את המשפט שמעתי ממאחורי הגב שלי קול נשי אומר
״לוקאס? מרקוס?״
לפני שהספקתי להסתובב לראות מי זו מרקוס אמר לי
״אחי. אתה חייב לראות את זה״
הסתובבתי, וראיתי מולי את ליהי בלנדוב.

להזכירכם, האקסית המאוד מעצבנת שלי, זו שגם עבדה עליי שהיא קייט כשהייתי בבית חולים ומסומם מהתחת מתרופות ובגללה קייט לא דיברה איתי.

״אוי לא״
אמרתי ומרקוס התחיל לצחוק.
״מה אתם עושים פה?״
ליהי אמרה והתקדמה לכיווני
עוד לפני שהיא עשתה 2 צעדים אמרתי
״אם את לא רוצה שאני אדפוק לך בוקס מול כל המטוס, תתרחקי ממני״
״אני רק רוצה לדבר״
״אני לא מעוניין לדבר איתך. אני מעוניין שתעופי לי מהפאקינג פרצוף״
״ככה?״
״ככה. לגמרי ככה, עכשיו עופי מפה״
״רק שתדע, אני יותר שווה מהסתומה הזאת. אתה לא בנוי לקייטי, היא לא תבין אותך והיא בחיים לא תתמודד איתך, אני כן. אתה תבין את זה בסוף, כי הזונה הזאת לא ברמה שלך בכלל״

קמתי לכיוונה וכשהייתי במרחק כלום ממנה אמרתי
״בחיים שלך אל תוציאי את השם שלה מהפה שלך שוב, אחרת זה יהיה הדבר האחרון שתגידי כל החיים שלך״
ליהי הסתכלה עליי במבט מאוכזב והלכה.

הסתובבתי חזרה לכיוון מרקוס והוא כבר חיכה לי עם 2 שוטים.
״לחיי התוכנית המעולה שלי״
מרקוס אמר ואני אמרתי אחריו
״לחיי התוכנית המעולה שלך״
שתינו את השוטים וחזרתי לקייט.

הרמתי בעדינות את הראש שלה והתיישבתי חזרה
היא אפילו לא הרגישה שלא הייתי פה
״לאן הלכת?״
היא אמרה בדיוק מתי שחשבתי שהיא לא הרגישה כלום
״שחקנית. את לא ישנה?״
״אני ישנה, פשוט הרגשתי שלא היית פה״
״אני פה עכשיו, תישני יש לך לילה ארוך.״
״אתה כלול בלילה הזה?״
״אני הלילה הזה קייט.״
אמרתי ונישקתי אותה והיא הלכה לישון.