השכן המזדמן

פרק 55

~נקודת מבט קייט~
לוקאס אמר שהלילה יהיה מעניין, ושהוא החלק הגדול בלילה הזה.
את האמת, אני כבר מתה שיגיע הלילה.

אחרי כמעט 18 שעות טיסה ו3 עצירות, הגענו.
לוקאס ומרקוס לא היו מוכנים לגלות לנו לאן טסנו ואני ושרון כבר מתנו לדעת איפה אנחנו.
ירדנו מהמטוס והלכנו לכיוון סוף השדה, שרון ישר הלכה לחנויות בדיוטי פרי ואני רק רציתי לדעת איפה אנחנו.

התחלתי לחשוב על איפה אנחנו, אולי לונדון?
איך שהתחלתי לחשוב על מקומות לוקאס תפס אותי מהמותניים ולחש לי באוזן
״עזבי את איפה אנחנו עכשיו, תיהני מהדיוטי פרי, סמכי עליי״
כאילו הוא פשוט קרא לי את המחשבות.
צחקתי והנהנתי והתקדמתי לשרון.

איך שהתחלתי להתקדם לשרון נזכרתי שבטוח יש שלטים של ברוכים הבאים ושם יהיה רשום איפה אנחנו, ראיתי שלט כזה מולי אבל הוא היה רחוק ולא ראיתי מה כתוב בו.
התקדמתי לעבר השלט ואז לוקאס תפס אותי שוב מהמותניים והצמיד אותי אליו.

״קייט תזכרי, מה שקורה בווגאס נשאר בווגאס״
כשהבנתי למה הוא מתכוון קפצתי והסתובבתי אליו לנשק אותו.
נישקתי אותו ואמרתי
״אומייגדדדד אני לא מאמינה שאנחנו בווגאס!! זה החלום שלי״
״אז כנראה שחלומות מתגשמים״
לוקאס אמר וצחקתי.
נישקתי אותו שוב והלכתי לכיוון שרון.

היא כבר התרחקה אז צעקתי לה
״שרון! אנחנו בפאקינג ווגאס!!!!״
״מהה!!?״
שרון צרחה והסתובבה אליי, הלכתי לכיוונה ואמרתי לה
״הגענו לווגאס אחותי, ווגאססססס״
״ווגאס אנחנו באות!״
שרון אמרה ושנינו צחקנו.

אחר כך נכנסנו לחנות בדיוטי פרי ויצאנו ממנה רק אחרי 20 דקות.
אחרי החנות הלכנו לקניון שהיה קרוב ואני ושרון הלכנו לחנות בגדים, הבנים הלכו לחנות אחרת.

כשיצאנו מהחנות התקשרתי ללוקאס לראות איפה הם
~שיחת טלפון~
״לוק? איפה אתם בדיוק יצאנו״
״אה....תעלו במעלית לקומה 18״
״מה? מה יש שם״
״פשוט תבואו קייטי״
״אוקיי אנחנו בדרך״
״ביי״
~סוף שיחת טלפון~

״בואי הולכים למעלית״
אמרתי לשרון והיא ענתה לי
״מעלית?! מה נעשה שם לאן את רוצה ללכת״
״לוקאס אמר לעלות לקומה 18״
״פשוט בואי כבר״
אמרתי ושרון באה אחריי.

הלכנו למעלית ועלינו לקומה 18
כשהגענו לא ראינו את לוקאס או מרקוס, היה שם מוזיקה ואורות אדומים סגולים כאלה, וחדרים, מלא חדרים.
זה היה נראה פשוט כמו מלון, רק של זונות.

״שומעת? חיפשתי את השם של הקניון בגוגל, זה קניון שמה שמאפיין אותו זה שהוא בעצם מלון, אז אולי זה המלון שבו נישן״
שרון אמרה
״אה, הגיוני״
אמרתי ואז שרון אמרה שוב
״איך לעזעזל נדע באיזה חדר הם, תתקשרי רגע״
״טובטוב״
אמרתי והרמתי את הטלפון

~שיחת טלפון~
״מה״
״מה מה? איפה אתם? באיזה חדר? אני ושרון לא נדע בכוחות הטלפתיה״
״חדר 108״
״אוק-״
~סוף שיחת טלפון~

״הוא פשוט ניתק לי בפרצוף כרגע!״
אמרתי לשרון והייתי בשוק
״מה?! חצוף, ממתי הוא מנתק לך בפרצוף?״
״הוא לא. זה כל העניין״
״ווגאס והשינויים שבה״
שרון אמרה ואני צחקתי
״טוב, בואי לחדר 108״
אמרתי והתקדמנו לחפש את החדר.

אחרי כמה דקות מצאנו את החדר ודפקנו בדלת.
״רגעעעעע״
קול נשי אמר ואני ושרון הסתכלנו אחת על השניה ולא הבנו.

הדלת נפתחה ומאחוריה, ליהי בלנדוב.
״ליהי!?״
אמרתי ישר כשזיהיתי את הפרצוף המכוער והזנותי שלה
״היוש, התגעגעת?״
״ממש ממש לא. מה לעזעזל את עושה פה״
״פה? בחדר של לוקאס? לא משהו שאת צריכה לדעת.״
״ליהי את לא תעבדי עליי, לוקאס בחיים לא יעשה או עשה לי דבר כזה, אלא עם כן שיקרת עליו שאת אני,שוב״
״תראי.. ה-״
קטעתי אותה ופתחתי את הדלת עד הסוף
״אין לי כוח לזייוני מוח שלך, איפה הוא. עכשיו!״

״אאוץ, פתחת לי את הדלת על האף״
ליהי אמרה ועניתי
״זו הייתה הכוונה, תגידי תודה שלא זרקתי אותה עליך״
שרון צחקה ממה שאמרתי נכנסתי לחדר ושרון נכנסה אחריי.

החדר היה יחסית ריק, מזוודה קטנטנה ועל המיטה הטלפון של לוקאס ובקבוק יין.
לקח לי קצת מאוד זמן להבין מה קורה פה והסתובבתי בחזרה לליהי.

״יבת זונה, סתם הבאת אותנו לפה, לקחת ללוקאס את הטלפון והבאת אותנו לפה, למה? מה לעזעזל את רוצה״
ליהי תרקה את הדלת ונעלה.
״אני אגיד לך מה אני רוצה. אני אשאיר אתכן פה, עד שלחברים שלכן יהיה משעמם והן ימצאו זונות אחרות ויחליפו אתכן.״
אני ושרון צחקנו ממה שליהי אמרה ושרון ענתה לה
״תגידי, עד כמה את סתומה. ככ אכפת להם מאיתנו שעוד בדיוק 2 שניות הם ישימו לב שנעלמנו ויחפשו אותנו. והם גם ימצאו אותנו בקלות.״
״תסתמי, את גם ככה סתם פה, לא רציתי אותך פה מלכתחילה״
ליהי אמרה ושרון התקדמה לכיוון הדלת.
ליהי תפסה את שרון והעיפה אותה לקיר.
ישר הלכתי לכיוון ליהי וצעקתי
״מה לעזעזל את עושה!! מטומטת אחת!״
באתי להחזיר לליהי אבל היא תפסה מוט ברזל שאין לי מושג מאיפה היא הביאה אותו, ודפקה לי אותו בראש.
מאז אני לא זוכרת כלום.

רק כמה דברים מעורפלים....

דפיקות בדלת,צרחות,״קייט!קייט תסתכלי עליי!״
הקול של לוקאס....
״את פאקינג מתה היום בלנדוב״
״פאק! פאק פאק פאק״
״זה הסוף שלך ליהי! אני הורגת אותך היום!מה עשית!״
״קייט תישארי איתי. בבקשה״
הקול של לוקאס שוב...

רציתי להישאר איתו, אבל ראיתי שחור וכבר לא שמעתי כלום.