‏המתנקשת

פרק 8

אוקסנה

אני יהרוג אותו! לא! אני ‏אשחט אותו!.
אני יחתוך אותו לחתיכות כל כך קטנות עד שלא יוכלו לעולם למצוא משהו מהגופה המסריח שלו.
בלאט!
מה יש לו לעזאזל?!
אני זאת שצריכה לשנאה אותו לא הוא! אני זאת שצריכה לחסל אותו לא אף אחד אחר!
בן זונה איטלקי!
אני מביט בראי שלפני ורואה את הסימן שהוא השאיר סביב זרועי.
יופי עכשיו יש לי גם סימן של האצבעות שלו.
פשוט פאקינג מצויין!! 
"למה לעזאזל לקחת אותי משם?!" שאלתי בכעס את אלכס שעמד כמה צעדים מאחוריי.
"את היית מסוגלת לרצוח אותו ממש שם מול כולם ואני ממש לא יכול להרשות את זה. את לא יכולה עדיין לחסל אותו עד שאני אגיד לך,אוקס. אנחנו עדיין צריכים אותו בחיים" אומר אחי.
מה הוא אמר עכשיו?
הוא צריך אותו בחיים?!.
לא הוא אמר אנחנו! מי זה אנחנו?! סימון והוא?!
מה הם מתכננים? ולמה אני לא יודעת מי זה כלום?!
"על מה אתה מדבר?!" הסתובבתי אליו.
"את לא אמורה לדעת כלום עכשיו,אבל ברגע הנכון את תדעי הכל" הוא ענה.
"אלכס..." אמרתי את שמו בטון מאיים.
אלכס אף פעם לא מסתיר ממני דברים,מה שונה הפעם?!
"אני לא יכול להגיד כלום,אוקס. את צריכה להבין את זה כי את לא שייכת למאפיה,זוכרת?" הוא הרים לעברי גבה ונראה לא מרוצה בכלל מתנהגות שלי.
אני זוכרת מצויין אך אני עדיין מחסלת אנשים בשביל דוד שלי.
וזה אומר שאני אמורה לדעת דברים!
ושלא נדבר על זה שאני מתחתנת עם לוקה בגלל המאפיה הזאת.
דוד שלי בן זונה אבל לא חשבתי שעד כדי כך.
הוא מנסה לעשות משהו מאחורי הגבה שלי ואח שלי עוד עוזר לו!
אני חייבת לגלות מה זה ולמה הם צריכים את לוקה בחיים.
אני מסתובבת בשביל לצאת מהחדר הלא מוכר הזה.
"לאיפה את הולכת?!" אחי צועק מאחורי אך אני לא עונה.
אני פוסעת את דרכי במסדרון הארוך,פאק.
יש לו פאקינג בית עצום.
איך הוא מוצא את דרכו בו או משהו שהוא צריך?!
אני מסתכלת על הקירות ועליו התמונות בכל מני גדלים.
אך אני נעצרת כשאני רואה פנים מוכרות.
את אחד ולא אחר,לורנצו פיזאנו.
בן זונה בר מזל שכמוהו.
אני עדיין לא מאמינה שאני לא זכיתי לחסל אותך במו יידי.
אני מתקרבת להביט יותר טוב בתמונה וזאת בהחלט אמורה להיות תמונה משפחתית שמחה,מה שהיא לא.
לוקה ודנילו עומדים מאחורי הכיסאות של לורנצו ואישתו,אמנדה.
אך על פניהם מבט אדיש וקר.
כל אחד ואחד מהם.
חוץ מאמנדה,על פנייה מבט קצת קשה יותר לקריאה.
היא נראית רזה מאוד בתמונה וחיוורת.
שמעתי שרצחו אותה אך עדיין לא גיליתי מי הרוצח שלה.
המידע הזה נקבר יותר מדי עמוק בתוך הקבר.
אף אחד מבניה של אמנדה לא דומה לה,היא הייתה בלונדינית קטנה ‏ושברירית.
לוקה ודנילו היו יותר דומים ללורנצו החלאה.
פשוט בא לי להקיא על התמונה הזאת,משפחה הכי דוחה שראיתי בחיים שלי.
אני לא מאמין שאני הולכת להפוך לאחת מהם בקרוב.
איף!
בהחלט עולה לי בחילה עכשיו.
"מה את עושה פה?" קול עמוק נשמע מאחוריי.
אני מביטה מעבר לכתפי,רואה את לוקה נשען על הקיר כמה ‏סנטימטרים ממני.
איך לא הרגשתי אותו עומד מאחוריי?!
בלאט! זה אף פעם לא קרה לי לפני זה.
מה קורה לראש שלי?!
"למה אתה פה? יש לך המון אורחים למטה" אמרתי בקרירות.
"גם לך יש. קחי" לוקה מצמיד פתאום כוס קר על הלחי שלי,מה שגורם לי ‏להתקבץ טיפה אך אני מיד חוזרת לעמוד ישר.
"מה זה?" הסתובבתי אליו והבטתי בכוס עם הנוזל השקוף והחריף.
"ערק" רמתי גבה לעברו.
הוא מנסה להרעיל אותי או משהו? או שהוא פשוט צוחק עלי עכשיו?!
למה הוא חושב שאני אקח ממנו משהו אחרי מה שהוא אמר לי למטה.
אבל גם לפני זה לא הייתי לוקחת כלום ממנו.
"לא מעוניינת" עניתי באדישות ובאתי לחלוף על פניו אך הוא פתאום אחז בזרועי שוב.
אני נשבעת שאם הוא יעשה את זה שוב אני לא יחזיק את עצמי יותר!!
אני שונאת את זה שהוא נוגע בי אך הגוף שלי מרגיש מוזר פתאום כאילו שהוא אוהב את המגע שלו.
זה פאקינג לא אפשרי!!!
מה אתה עושה גוף דפוק!
"אמרתי לך לא לגעת בי" אמרתי בלסת נעולה ובטון מאיים.
לוקה משחרר את זרועי אך לא עובר הרבה זמן עד שהוא אוחז בסנטרי ומטה את ראשי לעברו.
"יש לך חוצפה. אני מת על זה שאת חושבת שאת יכולה לחלק לי פקודות,אש קטנה. אף אחד לפניך לא אעז לעשות את זה. יש לי משהו ‏לבשר לך,מותק. אני הולך להיות הקאפו שלך ובעלך בקרוב מאוד,אז תדעי כבר מעכשיו שרק אני הולך ‏כאן לחלק את הפקודות" הוא חייך אלי חיוך אכזרי אך זה לא עושה לי דבר פשוט שום דבר!
אני נשארת להביט בו באדישות עד
‏גבותיו מתקבצות לאמצע מצחו.
מה הוא חשב? שהוא מפחיד אותי?
אוי,חמוד.
אין לי פשוט את ההרגשה הזאת פחד.
מצטערת לאכזב אותך.
הנחתי את ידי על חזהו הרחב מאוד,הושטתי אותה למעלה עד שהיא נכרכה סביב עניבו ומשכתי אותו קרוב אלי כל כך עד שעפים שלנו נגעו אחד בשני.
לוקה שחרר לאט את סנטרי וחיכה לראות מה אני יעשה עכשיו.
"אתה אולי הקאפו של האנשים אלה שלמטה אבל אתה ממש לא תהיה הקאפו שלי. רק אני זאת יכולה להחליט על עצמי ולך אין שום ‏זכות ‏לפקוד עלי. אם אתה רוצה ‏להישאר עם שתי זרועות מחוברות לגוף שלך. ‏אני ממליצה לך מאוד לא להתעסק איתי" חזהו עולה ויורד במהירות כשהוא התחיל התנשם ונחיריו התרחבו.
מישהו כאן עצבני.
הרגשתי את הנשימות שלו על שפתיי.
עיניו ירדו להביט בשפתיי ופתאום אני התחלתי להתנשם מהר.
מה קורה פה לעזאזל?!
שמישהו יעצור את זה עכשיו כי הגוף שלי פשוט לא מוכן לזוז!!!
לוקה פסע צעד קדימה ואני פסעתי צעד לאחור עד שגבי פגש מיד בקיר שמאחוריי.
"מה אתה עושה?" שאלתי בקול צרוד וניסיתי מאוד ‏להשאיר את קולי האדיש ויציב.
אך בתוכי התחילה ‏סערה גדולה בכל פעם שהוא ‏התקרב אלי יותר.
מה קורה לי? אף פעם לא הרגשתי דברים ‏כאלה.
לוקה הניח זרוע אחת על הקיר ליד ראשי ובידו השני עדיין ‏החזיקה בכוס שהוא ‏הציע לי.
הוא קרב את הכוס לשפתיו בלי לנתק את מבטו ממני כשהוא ‏לוגם ממנה את כל הנוזל ‏בלי למצמץ אפילו פעם אחת.
הגורגרת שלו עלתה וירדה כשהוא שתה ואני בלעתי את רוקי כשהבטתי לשם.
למה אני לא מצליחה לזוז או לנתק את המבט שלי ממנו?.
כשלוקה מסיים עם הכוס הוא זורק אותה מעבר לכתפו עד שהיא מתנפצת ‏לרסיסים על הרצפה.
אני חוזרת להביט בעיניו הקפאות.
למה זה היה טוב עכשיו?
לוקה מקרב אלי את אגנו עד הוא פוגש את אגני כשאני עדיין אוחזת בעניבה שלו אך היד השני שלי מונחת על הסכין שמוחבאת ‏מתחת לחגורה המכנסיים שלי.
אם הוא ינסה לעשות משהו שלא ‏מוצא חן בעיניי,אני ‏אדקור אותו כאן ועכשיו.
ולא אכפת לי מה אלכס יגיד על זה.
הוא זז טיפה עד בשביל שאני יכולה להרגיש את הזקפה שלו.
בן זונה.
אני אוחזת חזק יותר בסכין שלי ומכונה כבר לשלוף אותו.
"‏תראי מה את עושה לי עם הפה החצוף הזה שלך,אש קטנה שלי." הוא לוחש בקול עמוק וצרוד לאוזני אך שלושת המילים האחרונות שלו באיטלקית אז אני לא מבינה מה הוא אמר בסוף.
רעד משונה עובר בעמוד השדרה שלי אך אני מנסה מיד ‏להשתלט עליו.
"‏תרחיק ממני את הדבר הזה" אני מאיימת בשיניים חשוקות ולסת נעולה.
אני מביטה בו בעיניים מלאות באש.
ואני מאוד מקווה שהוא יכול לראות את השנאה שלי אליו.
לוקה מגחך ונוהם בשקט כשהזקפה שלו נוגעת בבטני.
אני נצמדת יותר אל הקיר ומנסה שהיה בינינו מרחק ‏מסוים אך הוא נצמד אליי יותר.
‏תאמינו לי שהייתי יכולה לנטרל אותו כבר מזמן אך הגוף שלי לא מוכן לזוז מהמגע הזה שלו.
הגוף שלי פשוט בוגד בי ואני פאקינג לא מבינה למה.
לוקה הושיט את ידו הפנויה אל צווארי ואוחז בו אך לא חזק מדי בשביל שאני יכול לנשום.
"את עוד תראי עד כמה את תרצי שאני יגע בך ‏ואני מבטיח לך שאת תתחנני אלי בשביל שאני יחלק לך פקודות,במיוחד כשאנחנו נהיה במיטה,אש קטנה" עיניי נפערו מיד.
אם היו לי ‏עכשיו עיני לייזר הייתי שורפת אותו חיי.
הוא חי בסרט אם הוא חושב שהוא הולך לשכב איתי ‏אי פעם!
ממש אבל ממש לא!
זה כבר נהיה מוגזם.
אני מחשבת בזריזות את האפשרויות הניצבות מולי ורואה בזווית עיניי את הנשק של לוקה מתחת לחליפה שלו.
בלי לחשוב יותר מידי, אני שולפת את הנשק מנרתיק של לוקה, טוענת     
במהירות שיא,דוחפת אותו עם ידי לאחור ומכוונת את הנשק לראשו.
לוקה במביט בי במבט מופתע.
הוא לא ציפה לזה בכלל במיוחד ממני.
"אם עוד פעם אחת אתה תתקרב אלי עם הדבר הזה שלך,אני אפוצץ לך את הראש בלי לחשוב פעמיים" קולי מאיים ושקט כשאני מאיימת עליו.
עיניו של לוקה מביטות באקדח אך אם לא מראות שום פחד מה שכן,הן משתנות פתאום ונראות משועשעת.
לוקה מתחיל לצחוק חזק כל כך עד הוא מחזיק את בטנו.
הוא באמת חושב שאני צוחקת עכשיו?!
‏ארור אתה אלכס אם לא הייתה אומר לי שאתה צריך את לוקה חי,הייתי כבר מחסלת אותו ממש עכשיו.
"מה לעזאזל קורה כאן?!" דנילו מופיע מאחורי לוקה ומסתכל עליו המום.
יכול להיות שהוא אף פעם לא ראה את אחיו צוחק לפני זה?
טוב זה באמת מוזר לראות מישהו כמו לוקה צוחק.
אני עדיין לא מזיז את הנשק מראשו של לוקה ונשאר עם אותה הבעת פנים אדישה.
דנילו מנתק את מבטו מלוקה ומביט בי כשהוא סוף סוף קולט את האקדח שלי,הוא שולף את שלו במהירות ומכוון אותו אלי.
יופי שהוא נזכר באמת.
אפשר לומר שמזמן הייתי הורגת אותו ואת לוקה.
"תורידי מיד את הנשק,אוקסנה!" שואג דנילו אך אני עדיין לא זזה וממשיכה להביט בלוקה.
"תוריד את הנשק,אחי. הכל בסדר" לוקה מעביר את ידו בשערו ולא מנתק את עיניו בעיניי כשהוא מפסיק לצחוק.
"מה?! היא פאקינג ‏מכוונת עליך אקדח! איך בכלל יש לה אחד כזה!"
צועק דנילו.
"הוא שלי" עיניו של דנילו נפערו והוא מביט באחיו המום לגמרי.
"אל תגיד לי ‏שנתת לה אותו?!" לוקה מנענע את ראשו אך נשאר כל הזמן להביט בי.
על פניו נמרח חיוך זדוני ומרוצה.
"היא גנב לי אותו" אומר לוקה ‏בגאווה.
למה הוא ‏נשמע ‏גאה?!
"מה?! איך?! איך זה אפשרי בכלל?! ‏אני אפילו לא מצליח לגנוב ממך את האקדח" דנילו מביט בי במבט חושד אך אני רק מושכת את כתפיי באדישות.
"אבא שלך אמר לי שאת משהו מיוחד אך לקחתי את זה כל כך ברצינות. עכשיו אני חושב אחרת לגמרי" אומר לי לוקה.
מתי סימון אמר לו את זה.
בשביל לא לגרום לו לחשוד בי עוד יותר אני אומרת,"זה פשוט מזל של מתחילים" לוקה מרים גבה לעברי ונראה שהוא לא באמת מאמין לי.
טוב לא ממש אכפת לי מה הוא חושב.
"אוקסנה!" קולו העמוק של אחי נשמע ברקע.
דנילו זז קצת לצד ומאפשר לי לראות את אלכס.
הוא בהחלט נראה עצבני רצח.
טוב ברור אני עדיין מכוונת את האקדח אל ראשו שלוקה.
"מה את עושה,לעזאזל?!" הוא אומר לי ברוסית.
אך אני לא מתייחסת אליו,אני מתקדמת צעד אחד ללוקה ומורידה את האקדח.
אני זורקת את הנשק אל בין זרועותיו והוא תופס בו מיד.
"נתראה בחתונה, malen'ki chlen"  
(זין קטן)
אני מתה על זה שהוא לא מבין רוסית כי הוא שוב מרים גבה לעברי וכבר לא נראה משועשע כל כך.
אני קורץ לו,מסתובבת והולכת משם כשאלכס פוסע אחרי עצבני.
זה היה שווה את זה.