‏המתנקשת

פרק 22

לוקה

״תן לי להבין, אתה ‏נישקת את אוקסנה ואז אמרת לה שתשבור אותה ותגרום לה לעשות כל מה שבא לך? אתה פאקינג משוגע?!" דנילו שואל בהלם.
אני נשען לאחור בכיסאי ומתקשה למחוק את החיוך מהפרצוף.
"מה בעצם אתה מנסה להשיג בזה?" הוא שואל בטון משועשע.
"היא צריכה להבין מי הבוס כאן. גם כשהיא תהיה אישתי,היא תהיה חייבת לציית לי" עניתי.
"שוב. אתה משוגע אם אתה חושב שזה יעבוד לך"
דנילו אומר.
אני לא מתווכח על כך.
גם אם הייתי מרוצה מעצמי זה עדיין לא אומר שלא הייתי מוטרד ממה שראיתי על גופה של אוקסנה,הוא מדהים אני לא יגיד שלא אך הצלקות שעליו,ממש לא אמורות להיות עליה.
לא משנה מה.
אני לא יודע מה גרם לסימון לעשות לה אותם וזה גם פאקינג לא מעניין אותי.
מה שמרתיח אותי שהוא העיז בכלל לגעת בה ולהכות אותה ככה!
מה פאקינג נכנס בו? איך אפשר לפגוע ככה בבת שלך?!
אני עדיין לא הולך לוותר לאוקסנה על זה.
אני רוצה לדעת הכל ולמה.
״מה עם הגרמנים? יש חדש?" שאלתי.
״בלילה נדקרו שניים מהאנשים שלנו. לפי מה שהבנתי הם לא מתכוונים לוותר על השטחים של הקולומביאנים ומוכנים להילחם ואם זה לא מספיק, נראה שהצרפתים מתכוונים להילחם על השטחים שלנו שוב בגלל אלבן"
הם פשוט לא מוותרים.
אני חייב להגיע לקאפו שלהם ולסיים איתם ‏אחד ולתמיד.
״הקולומביאנים לא מדאיגים אותי, הגרמנים הם הבעיה העיקרית שלנו כרגע. לאחרונה הם צברו הרבה כוח. ‏ניו-יורק לא מוכנה למלחמה נוספת, המשטרה לא תוכל להמשיך להעלים עין ולא משנה כמה נשלם לה. ולא נדבר על זה שהם העיזו לתקוף את אוקסנה"
"אז אתה מתכוון לוותר על השטחים?"
אני מרים גבות והוא צוחק, יודע שאין סיכוי שדבר כזה יקרה.
״צריך לחשוב על מכה חזקה, כזאת שתגרום להם להתקפל. תשיג לי מידע על ‏ג'וזף ומשפחתו,אני רוצה לדעת הכול על כל אחד ואחת מהם, נראה אם יהיה לו חשק להמשיך להתעסק איתי.״
נקישות נשמעות בדלת. ״כן?״
תמרה נכנסת ואומרת בטון מתנצל, "ראש היער סמית וגברת סמית ממתינים לך בחדר המגורים.״
״פאק,״ אני מעביר את כפות ידיי על ראשי בתסכול.
שכחתי לגמרי שפרד צריך להגיע.
"בסדר,תמרה. את יכולה ללכת" תמרה מהנהנת ויוצאת מהחדר.
"למה פרד כאן?" חזרתי להביט על דנילו.
"הוא רוצה לעשות אירוע חגיגי בשביל החתונה וגם בשביל להכיר לי כמה אנשים חשובים על הדרך" עניתי.
"עדיין לא הבנתי למה הוא פה"
קמתי מהכיסא, כיפתרתי את ‏ג'קט החליפה שלי ועקפתי את השולחן.
"הוא צריך את אולם האירועים שלנו בשביל זה. אז הוא בא לסגור איתי כמה דברים" הסברתי.
אני מתקדם אל הדלת ויוצא מחדר העבודה, יורד בגרם המדרגות ונכנס אל חדר האורחים.
מוצא שם את פרד סמית ואשתו בילי מדברים בנינוחות,בזמן שמרקוס עומד ליד החלון ומדבר בטלפון.
"סמית, כמה טוב לראות אותך שוב" ברכתי אותו לשלום.
פרד התקדם אלי ולחץ את ידי.
"גם אותך,פיזאנו. אני מקווה מאוד שאני לא מפריע לך במשהו חשוב?" הוא שואל בזהירות.
"הכל בסדר. בואו ‏שבו. נתחיל לדבר על הכל" פרד ואשתו ‏מתיישבים על הספה בזמן שאני מתיישב מולם על הכורסא השחורה.
"בואו נתחיל" אמרתי ונשענתי לאחור על גבה הכורסא.