I trust you

1

שמעתי צילצולים שלא עצרו לרגע מהטלפון שלי, ״שושה! שעה אני מתקשרת אלייך!״ נועה צעקה סליחה צרחה עליי בטלפון נועה היא אחת החברות שלי מתוך השלושה. התעוררתי בבהלה לא מבינה מה קורה סביבי.

״מה יש לך״ אמרתי משפשפת את עייני, ״מה מה יש לי, זה היום האחרון של חופש חנוכה, יש מסיבה שהילדים בשכבה הארגנו.״ היא אמרה מיואשת ממני, שיט שכחתי שיש היום מסיבה.

״אני קמה אני קמה יטיפשה״ אמרתי בעייפות, ממש אין לי כוח למסיבה הזאת. ״אולי לא נלך?״ אמרתי מנסה לשכנע אותה שנשאר בבית אני לא מכירה שם אף אחד ״נראלך, אנחנו יוצאות ואנחנו נהנה היום!״ היא אמרה וניתקה לי את הטלפון.

הבטתי בארון שלי ואין לי מושג מה ללבוש, הסתכלתי על השמלה השחורה שלי עם מחשוף בחזה, אין שום סיכוי שהאחים שלי יתנו לי לצאת ככה.

אחריי כמעט יותר משעה שהתארגנתי, הייתי מוכנה. סרקתי את עצמי במראה, ולראשונה אהבתי את מה שהשתקף לי.

״אני מוכנה״ שלחתי לקבוצה שלי עם חברות שלי, את מאיה נועה וליבי, אני מכירה מאז שאני בת שלוש הן תמיד למדו ביחד ואני אף פעם לא הייתי קרובה אליהן, עכשיו שרן ורועי העבירו אותי לבית ספר שלהם, אני קרובה אליהן יותר.

״יוצאת אליכן.״ ליבי שלחה.

ירדתי במדרגות, כשדיבורים וציחקוקים נשמעו בסלון, כנראה עוד אחת מהישיבות של רן ורועי... ״שלום לעלמת החן״ אמר גיא כשראה אותי במדרגות.

״מה נשמע קופים?״ שאלתי את כל חבריו של האחים.
והתמקדתי לעמוד מולם, ״הופה הופה לאן את יוצאת ככה?״ רועי שאל מהר. ״למסיבה של השכבה או משהו כזה רן יודע בבקשה אל תעשה סצנה עכשיו״ התחננתי לא רציתי לעורר צעקות מול כל החברים שלו. ״שלא תתרגלי את הולכת רק בגלל שאח של גיא מארגן את המסיבה״ רן אמר.

״איתי מארגן את המסיבה?״ שאלתי בבילבול אני זוכרת אותו כשהיינו רבים על הלגו, ״האידיוט הזה הורס את הבית עם המסיבות שלו״ הוא אומר בעצבים, ״אני אכתוב לו שאת מגיעה״ הוא אומר בחיוך. 

הסתכלתי כל כל החברים של אח שלי וכמו תמיד ישבו שם, גיא,, רום, דניאל, ו.. רגע מי זה?, מה זה הדבר היפה הזה? המבטים שלנו נתפסו והוא הסתכל עליי בחיוך.

התקדמתי לרן ״תגיד מי זה?״ לחשתי לרן באוזן ״מה את אמיתית?״ שאל אותי בהלם ״זה תומר את לא זוכרת אותו?״ שאל אותי ״אני אמורה?״ החזרתי לו בשאלה.
״מצחיקה תומר גדל איתנו הוא חזר לעיר לא מזמן״ הוא אמר, ונזכרתי מי זה ״אה רגע מה? תומר הזה?״ שאלתי בהלם ״כן כן״ הוא אמר צוחק.

״לא נעים אני אלך להגיד לו שלום״ אמרתי לו והוא הינהן
התמקדתי אל תומר, ״תומר מה קורה?״ שאלתי אותו והוא קם להביא לי חיבוק ״הכל טוב מה איתך? התבגרת״ הוא אמר בחיוך ״גם לך לא חסר, לא זיהיתי אותך״ אמרתי, ״כן עזבתי, המשפחה החליטה לחזור לעיר עכשיו״ הוא אמר מתיישב בחזרה ״יפה לך״ חייכתי אליו.

״לנו לא מגיע חיבוק?״ רום שאל בעצב מזויף, ״מטומטם״ אמרתי צוחקת נותנת לכל אחד מהם חיבוק.

״אנחנו בחוץ״ שמעתי צילצול מהטלפון וראיתי שנועה שלחה הודעה, ״טוב אני יוצאת ביוש״ אמרתי נותנת נשיקה בלחי לרן ורועי. ״תשמרי על עצמך שושה ותתקשרי אם צריכה משהו.״ רועי אמר מחזיר לי נשיקה בראש. ״אה ושושה!״ רן צעק והסתובבתי ״לא לשתות!״ הוא מזהיר אותי עם האצבע שלו.

״אין בעיה, ביי בנים תהנו״ אמרתי סוגרת את הדלת.

התקדמתי אל האוטו של עומרי אח של ליבי, הוא לוקח אותנו למסיבה. ״מה קורה?״ שאלתי שנכנסתי אל האוטו.

״עד שאת יוצאת שתהיי בריאה״ מאיה אמרה, ״איפה נונה?״ שאלתי כי לא ראיתי אותה ברכב, ״אוספים אותה עכשיו״ עומרי ענה.

הגענו לבית של אחד מהמארגנים של המסיבה, המקום כבר התמלא בילדים שיכורים ומוזיקה רועשת, התקדמנו כל הבנות אל החצר ששם המסיבה התקיימה.

רוב האנשים במסיבה מעשנים ושותים, לא הייתי מופתעת. אף פעם שתיתי, האחים שלי לא נתנו לי בתירוץ שזה ׳דופק את הראש׳, כיאלו הם לא עושים את זה...

אני לא אוהבת את אלו ששותים בשביל לשכוח מהצרות שלהם, זה גם דיי מרתיע אותי. מפחיד אותי לראות אנשים שיכורים מהתחת.

הגיעה השעה 00:00 והמארגנים של המסיבה עלו אל הבמה המאולרת שלהם.

״חבריםםםם! למרות שמבאס שנגמר החופש, אנחנו עדיין פה כדי לחגוג כמו שצריך, אז שישיסטים יקרים! שנה טובה ומלאה במסיבות!״ אח של גיא, איתי צעק לתוך המיקרופון.

כולם צעקו ורקדו בהתלהבות והמוזיקה המחרישה המשיכה.

״אלה בואי נשתה!״ נועה צעקה לנו והתקדמנו אל הבר
לקחנו ארבעה כוסות שטים של איזה שתייה שאין לי מושג מה היא, ״לחיים!״ צעקנו כולן ושתינו את המשקה המר. איך אנשים שותים את הזוועה הזאת?

נכנסנו לתוך הרחבה והתחלנו לרקוד, נועה וליבי שתתו עוד ועוד וזרמתי איתן כמה פעמים עד שזה גם השפיע עליי.

שתינו עוד ועוד והרגשתי שהאלכוהול מתחיל להשפיע עוד ועוד.