I trust you

13

הלם.

תדהמה.

שוק.

זעזוע.

חרטה.

אשמה.

אכזבה.

אני לא מאמינה שעשיתי את זה, שהרשתי לתומר פאקינג לנשק אותי. ניסיתי לעכל את כל מה שהלך פה כרגע.

רציתי לשמור את הנשיקה הראשונה שלי לגבר המיוחד, הגבר הראשון שלי, ואני לא מצטערת לרגע שזה קרה עם תומר.

הסטתי את ראשי לתומר ונשבעתי שיכלתי לראות חיוך קטן מבצבץ לו.

הבעיה בנשיקה הזאת שלא ראיתי בכך טעות, הרגשתי אשמה, רן ורועי יתחרפנו מזה. אבל מצד שני, פאיקנג התנשקתי עם תומר!

״תגידי משהו.״ הוא פולט בשקט ושובר את השתיקה ששוררת ברכב, ״אני שונא שקט.״ הוא אומר בכנות ונשאתי את עייני אליו.

״למה נישקת אותי?״ שאלתי ביטחון, הוא נושף בחוזקה ונענע את ראשו לצדדים, משפיל את מבטו לידיו האוחזות בהגה.

״אין סיבה מיוחדת פשוט רציתי.״ הוא השיב, עייני עברו את גופו והגיעו אל פניו הרצינות והקשוחות.

״רצית לנשק אותי?״ שאלתי חסרת הבנה, לא יודעת אם אני מאמינה לדבריו. הוא שואף אוויר ונושף ברוגע.
״כן שירה, כבר הרבה זמן שאני רוצה לנשק אותך.״ התוודה והצרידות בקולו נשמעה. הוא נשען על מושבו ושריר ידו נמתח.

תומר רצה לנשק אותי.

״טוב אז, לילה טוב.״ נפרדתי ממנו בחיוך והוא הסיט את מבטו אליי. שקעתי בעיניו והחולצה השחורה הצמודה שלו כלכך מחמיאה לו.

״לילה טוב נסיכה.״ הוא איחל לי בקולו הצרוד והסקסי והלב שלי קופץ. חייכתי אל הכינוי שהמציא לי לאחרונה.

הבטתי בשפתיו והדחף לנשק את שפתיו שוב נכנס בי, עצרתי את עצמי, פתחתי את הדלת ויצאתי מרכבו. מנופפת לו לשלום והוא שולח לי נשיקה, התקדמתי אל הבית שלי וראיתי שהוא עדיין עומד בחנייה.

הוא מחכה שאני אכנס לבית.

לחיי האדימו יותר ויותר. נכנסתי אל הבית וסגרתי את הדלת נשענת עלייה בחיוך רחב ועוצמת את עייני, שאני נזכרת בנשיקה שלנו.

ההורים שלי היו במשמרת בבית חולים, ורועי ורן במסיבה אז אני לבד בבית.

נכנסתי לחדרי ונחתתי על המיטה בחיוך ענק, מוציאה את הטלפון שלי שמוצף בהודעות. ונכנסת לקבוצה שלי עם הבנות לענות להודעות במהירות.

Libi Ariel🌴: ״שירה איפה את לעזאזל?״

Noa Arad 🪐: ״שירה אנחנו ממש דואגות איפה
את???״

Noa Arad🪐: ״שירה!!״

5 שיחות שלא נענו ממאיו אהובתי.
3 שיחות שלא נענו מנועי הדובייי.
שיחה אחת לא נענתה מליבי שלי.

שיט הן בטח התחרפנו.

Shira Almasi ⭐️: ״בנות אני בבית!!!״

התקשרתי מהר אל מאיה שלא תדאג אם הן לא רואות את ההודעה.

אמרתי לה שנשפך עליי שתייה, שהלכתי לבית ושאני חייבת לדבר איתן על מה שקרה.

הן עזבו את המועדון אל ליבי, היא גרה כמה דקות משם.

הן כולן מקשיבות בשיחה אז ניצלתי כבר שאני אספר לכולן.

״אני חייבת לספר לכן מה קרה!״ אמרתי והן ישר ענו בצעקות בזמן שאני כוססת את ציפורני מלחץ.

״נו מה קרה?״ ליבי צועקת מהטלפון משתוקקת לדעת מה קרה כבר.

״מה הסיכוים שהתנשקתי עם תומר?״ אמרתי מתוחכמת ונשכבתי על המיטה בחיוך ענק, מנסה לשחק איתן.

״אמאלה, את עובדת עלינו.״ מאיה צועקת בחוסר אמון ומצאתי את עצמי מצחקקת.

״אין מצב!״ נועה צועקת ולוחשת לליבי שתזוז ממנה כי היא קפצה לה על הרגל.

״זה היה כלכך צפוי שושה!״ ליבי אומרת בהתרגשות, שמחתי שהן ככה מתרגשות בשבילי.

״זאת רק הייתה נשיקה אל תתלהבו.״ אמרתי בהתחכמות אני עומדת להתעלף עוד שנייה.

״בטח שנתלהב, אנחנו שמחות בשבילך.״ מאיה אומרת ואני מחייכת. ״מה הייתי עושה בלעדיכן?״ אמרתי באנחה, מה באמת הייתי עושה בלעדיהן, הן החברות הכי מושלמות בעולם.

״כנראה חסרת חברים״ ליבי אומרת בצחוק וכולנו מצחקקות.

״טוב נתראה מחר יפות!״ אמרתי והן ניתקו.

נכנסתי למקלחת וכולי חיוכים, זה כנראה הדבר הכי טוב שקרה לי השבוע.

התלבשתי אחריי המקלחת וירדתי במדרגות לסלון, אני אחכה לרן ורועי עד שיגיעו, אין להם מפתח.

שמתי לי סדרה שאני אוהבת וישבתי על הספה.