I trust you

5

נקודת מבט תומר:

נכנסתי עם שירה לתוך הבית שלה והתקדמתי מהר אל הבנים בחוץ.

הבטתי בה עולה במדרגות אל החדר שלה ורן נכנס מהחצר קצת בעצבים, מהר מיהרתי להתקדם אליו
״איפה לעזאזל היית?״ רן שואל אותי ״היי אחי, סתם קפצתי פה לסופר לקנות כמה דברים״ אמרתי מחזיק את השקית עם הדברים, ״ומה הקטע שנכנסת עם אחותי?״ הוא שואל אותי בהרמת גבה, ״ראיתי אותה חוזרת ברגל בלי אף אחד, ובדיוק חזרתי מהסופר אז לקחתי אותה״ שיקרתי. ״היא אמרה לי שנועה מלווה אותה.. בכל מקרה תודה אח שלי״ הוא אומר נותן לי כיף ביד.

״יכוסית כמה זמן לקנות כמה שטויות?״ רועי שואל אותי ״סתום תפה יהומו״ אמרתי זורק עליו שקית של ציפס.

״מה איתכם יצעירים״ שמעתי קול לא מוכר והסתובבתי לראות מי זה, ניתאי האח הגדול של רן רועי ושירה. ״יקצין מה אתה עושה פה!״ רועי התקדם אליו לחבק אותו, הם תמיד העריצו את ניתאי, ״אני מעולה הוציאו אותנו לרגילה נשאר פה עד שבוע הבא״ הוא אומר בחיוך ״ניתאי!״ רן הופיע מתוך הבית ״רנצוק״ ניתאי מחבק אותו, הוא התיישב איתנו בשולחן ״תומר! חזרת לעיר?״ ניתאי שם לב אליי ״כן אחי, עזבנו חזרנו מקווה להישאר״ אמרתי נותן לו כיף ״מברוק, יפה לכם״ הוא אומר מתיישב לידי. הוא התחיל לספר על הצבא ואיך הולך לו. ״טוב יאללה אני הולך, שושה בבית?״ ניתאי שאל ומיד קפאתי במקומי, הידיעה שאני מחביא סוד כזה מרגיש כמו מועקה, ״בדיוק חזרה, וחזרה עצבנית הבחורה״ רועי מספר ״תדבר איתה אולי תוציא ממנה משהו״ רועי אומר, ״אני עולה אלייה״ ניתאי אומר בדאגה.

לעזאזל, אני בחיים לא אצליח להחזיק סוד כזה!

נקודת מבט שירה:

התיישבתי בחדרי בוהה באותה נקודה בחדר כבר כמעט רבע שעה, שמעתי תיקתוק בדלת ״תעופו מפה״ אמרתי בעצבים ממשיכה לבהות באותה נקודה ״גם אחיך הגדול יעוף?״ ראיתי את ניתאי נכנס בדלת, ״היי״ אמרתי באדישות, ״ממתי את לא קופצת עליי שאני נכנס לבית?״ הוא שאל בהרמת גבה ״סתם אני לא מרגישה טוב״ תירצתי ״מה יש שושה?״ הוא שואל בדאגה ״אמרתי לך אני לא מרגישה טוב״ התחלתי להתעצבן, שונאת שלוחצים עליי.

״אפשר לשבת לידך?״ הוא שאל והינהנתי פיניתי לו מקום לידי הוא התיישב ונישק לראשי, ״הבנים אמרו שחזרת קצת הפוכה״ הוא אומר, ״סתם שתיתי ולא עשה לי טוב״ אמרתי לו והוא הסתכל עליי ״שתית?!״ הוא שואל עם מבט עצבני ״את לא שותה יותר״ הוא ציווה עליי והינהנתי יודעת שאני לא אקשיב  לו ״איך בצבא?״ התעניינתי בו ״בסדר קצת קשה אבל מתגברים״ הוא אומר ביאוש יכולתי לראות שקשה לו.
״מה עשית השבת?״ הוא שואל בהתעניינות ״היינו אצל סבתא, ואז יצאתי עם חברות לפארק״ התחלתי לספר ״למקום האיכס הזה?״ הוא שואל בגועל, הוא אף פעם לא אהב שהיינו הולכים לשם. ״כן ואז תומר החזיר אותי לבית״ אמרתי ומתחרטת על הפליטת פה הזו ״תומר למה?״ הוא שואל ״הבנים לא היו שם?״ הוא לא מפסיק לשאול שאלות ״הבנים חזרו כי אמרתי להם שחברה מלווה אותי אבל היא הבריזה לי״ כן ובגלל זה כמעט נאנסתי, איך היה היום שלך? ״כלבה״ הוא אמר, ״יאללה לילה טוב קטנה״ הוא קם והרגשתי בחסרונו, הוא יצא מהחדר לא לפני שנתן לי נשיקה על המצח.