I trust you

9

״את בסדר?״ נועה שאלה אותי מניחה את ידה על כף ידי ומנסה לנחם אותי, העפתי את היד שלי ממנה ״מי סיפר לך?״ שאלתי מתעלמת מהדאגה שלה ״עידן סיפר לאורי הידיד שלי ואורי סיפר לי ישר״ היא הסבירה ״מה אורי עשה?״ שאלתי ״לא נתן לו לנשום״ היא אומרת גורמת לי לצחוק קצת.

״אני לא ידעתי שהבנים לא יודעים, אני מצטערת שהרסתי לך את זה, אם הייתי יודעת בחיים לא הייתי צועקת ככה״ היא אומרת ויש בה צער על מה שקרה ״זה בסדר, זו אשמתי בהכל פה, אני התחמקתי מהמציאות ולא נתתי לעצמי לספר את האמת לאחים שלי.״ אמרתי.

״אני צריכה לרדת ללמטה״ אמרתי מנגבת את הדמעות שלי ״אני לא מסוגלת לחשוב שהם עושים לו משהו״ אמרתי מתפוצצת מדאגה אל תומר ״תומר הוא קצת יותר מחבר של אחים שלך?״ היא שואלת בחיוך תחמן ״לעזאזל כן״ הודתי בזה, אני מאוהבת בתומר.

״יפה שלי... הכל יהיה בסדר״ היא אומרת מחייכת אליי ומנגבת לי את הדמעות, ״אני רוצה לרדת״ חזרתי על דבריי ״אני לא יודעת...״ היא אומרת כשהצעקות למטה לא נפסקות ״אני חייבת.״ אמרתי בפרצוף רציני.

אני אהרוג את עצמי אם קרה משהו לתומר בגללי.
הכל בגללי אני גרמתי למצב הזה. ואני פשוט מפגרת שמרחתי את המצב הזה. כוסעמק אני יורדת!

התקדמתי אל הדלת בריצה יורדת מהר במדרגות וראיתי את רום מרגיע את רן ורועי ואת גיא יושב ליד תומר, ״סליחה״ לחשתי אל כולם. ״קדימה תעוף מפה״ רן אמר לתומר, דיי כבר שיפסיקו לריב בגללי.

תומר התקדם אל הדלת והלכתי אחריו למרות המבטים הרוצחים של אחים שלי.

יצאנו לבחוץ ״אני מצטערת על זה״ אמרתי כשסגרתי את הדלת ״הכל טוב, הם יבינו והכל יהיה בסדר״ הוא אומר לי ובחנתי את פרצופו המלא במכות ״הפרצוף שלך״ לחשתי לו והתקדמתי לראות את הנזקים שעשו לו ״אל תדאגי זה שטויות, תכנסי לבית קטנה נדבר מחר״ הוא אומר מנשק ללחי שלי, הרגשתי את הלב שלי מתהפך והבטן שלי מלאה הפרפרים. ״תודה על הכל תומר זה לא מובן מאליו״ אמרתי ״תמיד״ הוא אומר בחיוך והסתובב ללכת.

נכנסתי לבית בחזרה והוא היה קצת יותר רגוע אבל מבולגן ברמות. ״אני צריכה לדבר איתכם״ אמרתי מתיישבת מולם.

״תומר״ התחלתי לדבר ״תומר, לא אשם. תומר הציל אותי״ אני מסבירה להם פרט בפרט. ״אני יודעת שאתם כועסים שהוא הסתיר את זה ממכם, אבל הוא לא רצה אני הכרחתי אותו״ ממשיכה לספר ״הוא-״ קטעתי אותו ״תשתוק רועי״ אמרתי ״הכל טוב איתי, אני התגברתי על זה עידן לא קיים מבחינתי והוא לא יתקרב אליי״ אמרתי אני יודעת שעם עידן הם כבר התנהגו אחרת... ״להורים ולניתאי אני רוצה לספר שהם יהיו פה, ואני אצטרך אותכם גם פה״ אמרתי מודה שאני קצת חלשה ״ברור.״ רועי אמר כמובן מאליו ״בבקשה בואו לא נדבר על זה יותר זה היה ונגמר״ אמרתי והם הינהנו.