פרק 7- תהיי ילדה טובה

808 33 1
                                    

קאלי

אני מרגישה את גלגלי המטוס מתנתקים מהקרקע כשהוא ממריא, אחיזתי בזרועו של ג׳קסון מתהדקת והלב שלי פועם מהתרגשות שעוד לא חוויתי בחיי, החלום שלי פאקינג עומד להתגשם.

חלום שלא חשבתי שאגשים קורה לי בדקות אלו.
אני עוצמת את עיניי ומנסה להתחבר לתחושה הזו.
לתחושה של השחרור.
לא חוויתי כמוה הרבה שנים, לא הרשתי לעצמי לחוות אותה כשאמא חולה, ואז אבא, ואז הלוויה.
אבל הפקק השתחרר ואני שלמה איתו. אני יודעת שזה מה שהם היו רוצים וזה מה שהם ייחלו לו כל השנים האלה.

מבטו של ג׳קסון נותר תקוע בי, לא יורד לשנייה אחת מאז אתמול בלילה. הדאגה שלו מורגשת, הוא מפחד שאקרוס תחת המשקל של אירועי אתמול אבל אני נחושה לגרש את הזיכרונות האלה ממוחי,
אני רוצה להתרכז בכאן ועכשיו.

קול יושב מולנו, הוא עם מבטו אל החלון, כובע המצחייה מסתיר את הבעת פניו. לא החלפנו מילה מאז אתמול ואני מחכה לרגע שנשב לדבר, פנים מול פנים.
ראיתי את הפחד בעיניו כשמצא אותי בשירותים, הוא היה נסער ולא נראה שהתאושש מאז. החיבוק הרועד שלו באותם רגעים מורגש עד לרגעים האלה, החברות שהיתה לנו חזרה אליי כפלאשבקים באותן שניות, הכעס התפוגג דקה אחר דקה.

אני סורקת אותו עם עייני, לראשונה אני מגלה את הקעקועים החדשים שעל רגליו ועגיל שהתווסף לאוזנו השמאלית.

אני מחכה לרגע שנחזור להיות כמו שהיינו, שלושתינו.
החברים הכי טובים, האלה שנמצאים שם תמיד בשביל השני, שמרגישים בנח להתייצב שם בכל שעה ביום ובלילה. הטלפון הראשון לכל אירוע, והכתובת הראשונה לכל צרה.

השנה וחצי האחרונות מחקו הרבה,
הרבה טוב שהיה נעלם בשנייה ופינה מקום להמון זעם וחוסר אמון שיצתרך להבנות מחדש.

•••

דיילת עם רגליים ארוכות ושיער אסוף לקוקו נמוך ומדוייק נכנסת לחדר, מושכת את תשומת לבי כשאני מבינה שלא ראיתי אותה קודם. בניגוד לדיילות הרגילות במטוסו של ג'קסון, היא מתקרבת אליו ישירות, נושאת מגש עם שתי כוסות וויסקי וקרח.

ג׳קסון בשיחת עסקים מסמן לה בתנועת ביטול. עייניה מחפשות אותו בתגובה אחרת למה שצפתה לו
״הוא לא מעוניין צריכה עוד משהו?״  אני שואלת אותה בעצבים בלי להניד עפעף.
ג׳קסון וקול פוזלים באחת לכיווני ומחייכים בינהם חיוך מודע.

בכל מה שקשור לבחורות פיתחתי עוינות.
אני מתעבת כוסיות עם רגליים ארוכות ושמלות צמודות שמתהלכות על עקבים בבנין של ג׳קסון ומפלרטטות עם העיניים בלי מעצורים. הן נמצאות שם כל הזמן, כמו כלבות מיוחמות, מנסות להשיג את תשומת הלב שלו בכל דרך אפשרית.
ככל שעבר הזמן פיתחתי עור של אריה לכל מה שנוגע אליהן, הייתי מרחיקה אותן לפני שהספיקו להסית את מבטן ונועצת את ציפורני לכל מי שחשבה שיש לה סיכוי.

אני מרגישה את כף ידו הגדולה של ג׳קסון מונחת עליי במטרה להרגיע אותי תוך השיחה, אני מחליפה איתו מבט זועף ומפנה את פניי לצד השני ״בואי אחורה נראלי את צריכה טיפול״ הוא מנתק את השיחה ולוחש לאוזני.

הגוף שלי מקבל את זרם החשמל בתגובה ואני קופצת אל מאחרי הוילון בעקבותיו. ידיו הקשות מרימות אותי על השולחן, ועוברות לחגורתו, הוא פותח אותה במיומנות ושולף את איברו הקשה כפלדה שפועם בחוזקה.
אני בולעת את רוקי בציפייה, אף פעם לא אתרגל לגודל ולעוצמה שלו. הוא מעביר אותו על תחתוניי בהתגרות, ידו האחת עוברת לסתום את גניחות פי שהתחילו בלי שליטה וידו השנייה קורעת את הבד המפריד ונותנת את מקומה לנעיצה החזקה שנכנסת לאיברי בלי קושי לנוכח הרטיבות שהצטברה בכל חלקי התחתון.
אני מעבירה את ידיי אל צווארו אבל הוא תופס אותן בנעילה  ״תהיי ילדה טובה היום״ הוא מורה לאזני בקולו העמוק לפני שאני מספיקה להשיג את מבוקשי.
הלב שלי לא מפסיק לדפוק כשאני מגיעה לשיא שלי אחרי חמש כניסות שממלאות את כולי ומוציאות ממני את היכולת להגיב. אני משתוקקת לעוד אבל הצג של המטוס מראה שאנחנו לקראת נחיתה, ג׳קסון מנקה אותי ומעמיד אותי על רגליי הרועדות.

אני חוזרת להתיישב ומהדקת עליי את החגורה, מבטו של קול מסתובב אליי לראשונה מאתמול ״לפחות הקולות לא השתנו״ הוא זורק בעקיצה. אני מתפוצצת מצחוק והאבן שישבה שם, בחזה, נופלת בשנייה אחת.


.

שילוש קדושWaar verhalen tot leven komen. Ontdek het nu