פרק 16-דמעות של גבר

375 16 5
                                    

נ.מ קרלו

זה לא קורה לי זה לא פאקינג קורה לי.
האנה הזונה הזאת שלחה לי הודעה בזמן שהטלפון שלי היה אצל ליאור ואני נשבע בחיים שלי שלא הייתי אצל האנה מאז שהכרתי את ליאור,אני נוסע לאחוזה עם טוני "וואו אתה פאקינג בוכה" טוני אומר ורק עכשיו אני שם לב שיורדות לי דמעות "טוני אני לא יודע מה לעשות אני נשבע בשבועת המאפיה שלא הייתי אצל האנה מאז שהכרתי את ליאור" "אני מאמין לך אבל תבין גם אותה היא באמת אהבה אותך" "אני יודע אבל קשה לי להיות רחוק ממנה היא כמו אויר לנשימה" "אתה צודק אבל תן לה עד מחר להירגע ואז תלך ותסביר לה הכל" "יסוציונר מי לימד אותך את זה?" "תנחש" "ליאור" אני אומר וקופץ לי זיכרון שלי ושל ליאור
"אתה חייב לחייך יותר" היא אומרת קופצת עליי ומכניסה את ידיה הרכות בתוך הגומות שלי ואני מחבק אותה ופה ידעתי שאני אוהב אותה.
"על מה אתה חושב?" שואל טוני "סתם זיכרון" "ספר לי" "אני חייכתי ואז ליאור קפצה עליי וצחקה עליי שאני חייב לחייך יותר והכניסה את האצבעות שלה בתוך הגומות שלי ופה בעצם ידעתי שהיא נכנסה לי עמוק בתוך הלב" אני אומר "אחי,היא תחזור אליך" "אני יודע אבל קשה לי בלעדיה" "אני יודע אבל היא אוהבת אותך אני מבטיח שהיא תחזור אליך" "תודה אחי" אני אומר "היי אבל אם אי פעם תפגע בה אני גומר אותך לא משנה אם אתה אחי או לא" טוני אומר,אני דווקא שמח שהיא התחברה עם טוני ופאולו הם האנשים אני הכי סומך עליהם,אנחנו מגיעים נכנסים לאחוזה ולוסיאנו קופץ עליי ושואל "דוד קרלו איפה דודה ליאור?" ואני מרגיש את הדמעות שלי ממתי אני כזה רגשני "דוד קרלו למה אתה בוכה?" אני הולך לספה,מושיב אותו עליי ואומר "לוסיאנו אני ודודה ליאור נפרדנו" הוא מתחיל לבכות אני מחבק אותו ואומר "אל תדאג נסיך היא תחזור אליי אני מבטיח לך" "אתה הרבצת לה?" "ממש לא אני לעולם לא ארים יד על דודה ליאור אני אוהב אותה" "אז למה היא עזבה אותך?" "היא נעלבה ממני" אני אומר בדמעות "אל תבכה דוד קרלו דודה ליאור תחזור אליך" לוסיאנו אומר ומנגב לי את הדמעות,אני מחבק אותו ואומר "אני אוהב אותך נסיך" "גם אני אותך דוד קרלו אבל אני אוהב את דודה ליאור יותר" הוא אומר ומוציא ממני גיחוך,הטלפון שלי מצלצל סלביו החייל שלי אני מוריד את לוסיאנו ממני ועונה
"הלו,קרה משהו סילביו?"
"צריכים אותך במועדון בוס"
"מה קרה?"
"יש פה 2 יפנים הם במועדון"
"למה?"
"הם עושים מעקב על המועדון ניטרלנו אותם הם מחכים לך במרתף ערומים"
"אני בא"
אני מנתק,מחליף לחליפה אחרת שם את חגורת הנשק עליי ונוסע למועדון,אני נכנס למרתף ומתענג על ריח המוות הרבה אנשים אומרים שאני פסיכופט הם פשוט לא מבינים שכל מי שנולד למאפיה מחונך לדברים כאלה,אני נכנס לתא ורואה את 2 היפנים תלויים באויר רק בבוקסר ואת סילביו "סילביו תביא לי סכין" אני אומר הוא מבצע ואני מתקדם לכיוון היפני שנראה צעיר יותר ואני שואל תוך כדי שאני משחק עם הסכין על הצוואר שלו "מי שלח אותכם?" הוא לא עונה ואני עושה חתך על הצוואר שלו ושואל שוב "מי שלח אותכם?" "הקיסר" הצעיר עונה,הקיסר של יפן מחובר עם המאפיה היפנית הוא ורוס הקאפו של המאפיה היפנית חברים הכי טובים מגיל 0 זה כמוני ופאולו עם דייויד וג'ון מהמאפיה האנגלית הם בני דודים שלנו מצד אמא וכן אמא שלנו אנגליה היא ואבא התחתנו מנישואי נוחות אבל הם התאהבו ועכשיו אם יקרה משהו לאמא אבא ימות,אני שואל את היפני הצעיר כשהסכין צמוד לצווארו "מה אתם רוצים?" "את האישה שלך הבן של הקיסר חם עליה" "פאק" אני צורח ומטיח את הסכין בקיר וצועק "כמה זמן אתם עוקבים אחריה?" "מאז שהיא הרגה את שני הבכירים שלנו" אני לוקח את האקדח שלי מחגורת הנשק יורה לשניהם בראש ויוצא מהמרתף מבטי נתקע על גוף מוכר ליאור אני מתקרב אליה,היא לבושה בשמלה חשופה שהייתי קורע ממנה בלי בעיה,אני נצמד אליה מאחור ושם את ידי על מותנייה ונראה שהיא מזהה את המגע שלי מתענגת עליו וממשיכה לרקוד מעוררת את הזין שלי הוא עומד להתפוצץ מהמכנס שלי,אני לוקח אחת מהזונות במועדון לשירותים מכניס אותה לאחד התאים וחודר אליה,היא גונחת ואז הדלת נפתחת ואני רואה את ליאור פאק פאק פאק,היא מתחילה לבכות ורצה משם אני יוצא מהזונה מכניס את הזין שלי למכנס,סוגר אותו ורץ אחריה אני תופס בידה והיא מנסה להשתחרר מאחיזתי וצורחת בדמעות "תעזוב אותי" "לא את תשבי ותקשיבי לי" "לא רוצה ראיתי מספיק,לך בטח הפרעתי לכם" "מיה בלה בבקשה תקשיבי לי" "לא לך לזונה שלך מצידי תזדיינו ותביאו ילד לא אכפת לי יותר" היא אומרת ואני רואה שאין רגש בעינייה "מיה בלה את היחידה שאני רוצה ממנה ילדים" "זה לא מעניין אותי לך תביא ילדים מהזונה שלך מצידי תתחתנו זה לא אכפת לי" "את חייבת להאמין לי" "איך להאמין אני ראיתי אותך בתוכה אתה לא יכול לעבוד עליי יותר" היא צודקת אין לי מה להגיד לה "עכשיו אל תפנה אליי יותר בחיים" היא אומרת משתחררת מאחיזתי וחוזרת למועדון אחרי דקה היא יוצאת עם אביב ונוסעת "פאק פאק פאק" אני צורח יורה באויר ונכנס לאוטו דופק על ההגה וצורח בדמעות מה היא עשתה לי,אני מגיע לאחוזה וטורק את הדלת בחוזקה,טוני ופאולו יורדים למטה בבהלה עם לוסיאנו וג'וזפינה "קרלו מה קרה אתה בכית?" ג'וזפינה שואלת אני מהנהן והיא שואלת "מה קרה?" "ליאור נפרדה ממנו בגלל שהאנה הזונה הזאת שלחה לו הודעה" טוני עונה במקומי "ומה היה בהודעה?" "אתה בא אליי בערב כמו תמיד אהובי?" טוני מחקה את הקול שלה ומוציא מפאולו גיחוך "טוני קרה משהו" "מה קרה?" "הייתי עכשיו במועדון והיה שם 2 יפנים,סילביו שם אותם במרתף והוצאתי מהם מידע" "איזה מידע?" "הקיסר שלח אותם,הבן שלו חם על ליאור" "פאק" הוא הגיב בצורה מדוייקת ואני מוסיף "כשיצאתי ליאור הייתה שם כלכך רציתי לזיין אותה אבל נזכרתי במה שאמרת אז לקחתי זונה זיינתי אותה בשירותים ואז ליאור נכנסה כשאני בתוכה" "דאבל פאק" "ושניסיתי להסביר לה לא היה לה פאקינג רגש בעיניים" "טריפל פאק,מה אתה דפוק?" טוני צועק עליי "מה קרה?" אני שואל "היא סיפרה לי על זה כשהיא נפגעת ממש למשל כמו מה שהיה עם נועם היא מתנתקת מהרגשות שלה והופכת לרובוט חסר רגשות,כשהיא הייתה בישראל היא הייתה הורגת את כל האויבים של אבא שלה מבלי להניד עפעף אתה פאקינג נורמלי?, מה פאקינג בער לך להזדיין?" "פאק" אני אומר ודופק על ראשי "דוד קרלו אל תדאג היא תחזור אליך היא אמרה לי שהיא אוהבת אותך" "כן היא אמרה לך את זה נסיך?" הוא מהנהן ואומר "אני ילך לישון ומחר אתה תלך ותתנצל" "אוקי נסיך" אני אומר ומנשק אותו בלחי "דוד קרלו אני מתגעגע לנשיקות של דודה ליאור" "גם אני" אני אומר בילדותיות ופאולו מתחיל צחוק ואני שואל "נסיך,רוצה לישון איתי?" "כן,כן,כן" הוא צועק וגורם לי לצחוק "דוד קרלו אני אוהב שאתה צוחק" הוא אומר ואני נזכר בליאור,אני מרים אותו והולך לחדר השינה שלי ושל ליאור שכנראה הפך להיות רק שלי,אני נשאר בבוקסר מחליף ללוסיאנו לפיג'מה,אני לוקח חולצה שלי עם הריח של ליאור,משכיב את לוסיאנו על המיטה אני נשכב לידו מחבק ביד אחת את לוסיאנו וביד השנייה את החולצה שלי אני מסניף את הריח של ליאור ונרדם תוך שניות. היא הייתה השמש ואני הירח שנינו מאירים אך לא יחד,אבל לא לזמן רב.
______________________________________
אוקיי לי אישית נשבר הלב והחלום שלי זה לטוס לאיטליה ולמצוא לי איזה קאפו חתיך יש מזדהות בקהל?
נ.ב ממש סליחה שלא העלתי אתמול פשוט למדתי למבחן חשוב

הסיפור המסובך שלנוWhere stories live. Discover now