הסיפור המסובך שלנו

פרק 32-סחרחורת

נ.מ קרלו
אל תראה את הרגשות שלך יפגעו בך.
המשפט הזה צץ במוחי וישר נטשה צצה יחד עם המשפט הקבוע שלה.
אני מתעלם מן המשפט הזה ומסתכל על פניה היפות של אהובתי שישנה עכשיו על חזי,מאז שהכרתי אותה גליתי עולם שלא נגמר ולא ידעתי כלום כי היא פאקינג שיגעה את מוחי.
לא ידעתי מה אני רוצה ולא ידעתי איך פאקינג קוראים לי מרוב שהיא מטריפה אותי.
עינייה המהפנטות עצומות ואני חושב על כל החרא שהיא עברה בחייה,כמות הפעמים שהיא נאנסה,סבלה ובכתה גורמת לי להרגיש חור ענק בליבי.
אני מלטף את שיערה הארוך ומנשק את ראשה,זה לא מגיע לי כל הטוב הזה אך אני אנוכי מידי כדי לוותר על ליאור שלי.
"תפסיק להסתכל עליי." ליאור אומרת כשעינייה עדיין עצומות.
אני מגחך ולא מגיב,"אני רעבה." היא אומרת ופותחת את עינייה היפות,"את רוצה ללכת למסעדה?" אני שואל והיא מהנהנת.
"אני אתארגן,לך תגיד לאביב ולעדי." היא פוקדת עליי ואני מחייך ומנשק אותה נשיקת פרפר מהירה ויוצא לקרוא לעדי ולאביב.

נ.מ ליאור
הבן אדם הזה פאקינג גורם לי לשכוח על צרה שאי פעם קרתה לי.
אני נכנסת להתקלח במחשבות על קרלו וכמה זכיתי בו, אחרי שעה וחצי אני יוצאת מן המקלחת ומורחת על גופי את קרם הגוף האהוב עליי בריח וניל. אני מוציאה מהמזוודה שלי טופ ורוד עם יהלומים וג'ינס קליל.

אני נועלת ג'ורדן ורוד ומרססת על עצמי את הבושם האהוב עליי מתקופת גיל ההתבגרות שהוא VALENTINO מיני הורוד.
אני אני חוגרת חגורת יהלומים וכשאני יוצאת מן החדר אני רואה שגופתו של נהוראי נעלמה,אני רוצה לצאת מן החדר אך משהו מושך את תשומת ליבי.
אני רואה דובי ענק בצבע לבן ונזכרת.
זה הדובי שהאחים שלי הביאו לי ליום הולדת 9 וקוראים לו דוד,קראתי לו דוד מכיוון שכשהייתי קטנה היה איתי בשכבה ילד בשם דוד והוא היה החבר הכי טוב שלי אך הוא עבר למדינה אחרת וחיבקתי אותו כל לילה.
אני לוקחת את הדובי הענק שעכשיו בגובה שלי מכיוון שאני מטר שישים ושמונה,"תראה מה מצאתי?" אני צועקת לעדי בחיוך,"זה דוד?" הוא שואל בהלם.
"מי זה דוד?" קרלו שואל עם מבטא מצחיק,"דוד היה החבר הכי טוב שלי כשהייתי קטנה וקראתי לדובי הזה על שמו." אני מסבירה את עצמי,אני רואה את הפרצוף העצבני של קרלו כשאני מחבקת את דוד ומצחקקת.
אביב יוצאת מהחדר שלה בבית שלנו וכן יש לה חדר כי היא כמו עוד אחות,היא יורדת סוף סוף ומחבקת אותי.
"ליאורי אני אוהבת אותך אל תשכחי את זה." היא אומרת וחונקת אותי בחיבוקה,"תאמיני לי עם החיבוק שלך אי אפשר לשכוח." אני צוחקת וקרלו נראה כאילו הוא הולך להשתגע.
"אתה בסדר?" אני שואלת אותו באנגלית "למה אתם מדברים פאקינג עברית אני לא מבין כלום ממה שאתם אומרים." הוא אומר ועוד שנייה מתחרפן,אני מגכחת ואומרת "היא רק אמרה לי שהיא אוהבת אותי."
אנחנו נכנסים לרכב כשעדי ואביב הלכו ברכב אחר,קרלו מניח את ידו על הירך שלי ומלטף אותה ומשרה בי רוגע שלא היה בי לפני כן.
"מיה בלה אני יודע מה ניסית לעשות במטוס." קרלו אומר ואני קופאת במקומי,"א-איך אתה יודע?" אני שואלת ומנסה להירגע,אולי הוא לא ירצה אותי עכשיו?,הוא יזרוק אותי?
"אביב אמרה לי" הוא אומר וקוטע את עצמו "הכל בסדר מיה בלה,לכולם יש תקופה קשה אבל תבטיחי לי שלא תעשי את זה לעולם,אין תעשי זאת אני אמות איתך." הוא אומר בכאב ודמעה נוזלת מעיניי,אני מהנהנת בפראות והוא מנשק אותי בנזקקות.
אחרי כמה דקות אנחנו מגיעים למסעדה ואני פותחת את דלת הרכב אך קרלו מונע ממני ויוצא מהרכב,הוא פותח לי את הדלת ואני מחייכת אליו ומנשקת אותו נשיקת פרפר מהירה,אנחנו נכנסים למסעדה ומתיישבים איפה שאביב ועדי התיישבו.
כולנו מדברים ועדי תוקף את קרלו בשאלות,"מה הכוונות שלך לגביה?" עדי שואל ואני מרגישה שהוא מרגע לרגע הופך להיות כמו אבא שלי,"עדי תפסיק." אני אומרת אך קרלו קוטע אותי ומלטף את הירך שלי בהרגעה,"הכל בסדר מיה בלה,הכוונה שלי זה שהיא תהיה האמא לילדים שלי." קרלו אומר ואני נמסה מבפנים.
אביב מחייכת לעדי ואני מתחילה קצת לחשוד,"אביב את יכולה לבוא איתי לשירותים?" אני שואלת את אביב והיא מהנהנת,אנחנו נכנסות לשירותים ואני שואלת אותה "מה קורה בינך לבין עדי?" עינייה נפתחות לשם השאלה הזו והיא אומרת "כלום." "אביב די להכחיש אני מכירה אותך מגיל אפס." אני אומרת,"לפני חודש סנטיאגו בגד בי ועדי ניחם אותי והתנשקנו." היא אומרת ואני מופתעת שלא סיפרה לי,"למה לא סיפרת לי?" אני שואלת "כי פחדתי בכל זאת זה אח שלך." היא אומרת ואני מחייכת אליה חיוך גדול,"הגיע הזמן." אני מחייכת ומחבקת אותה כשהיא עדיין מבולבלת,"מה?" היא שואלת בבלבול,"תמיד חשבתי שאתם מתאימים ואני מקווה שאת תהיי גיסתי לעתיד." אני אומרת והיא מסמיקה ומחייכת אליי.
אנחנו חוזרות לשולחן מחויכות וקרלו שואל בחשד "למה את כל כך שמחה?" "כי יש לנו זוג חדש." אני אומרת בחיוך גדול,"מי?" עדי שואל ואני רואה שהוא קצת לחוץ.
"אתה ואביב ואל תדאג אח גדול אני שמחה מזה." אני אומרת ומרגיעה אותו.
"מזל טוב אחי." קרלו אומר וקם לחבק אותו חיבוק גברי,"אני רואה שהתחברתם." אני אומרת בחיוך ושניהם מהנהנים.
המנות שלנו מגיעות ואנחנו מתחילים לאכול,"קרלו סיימתי." אני אומרת ומרחיקה ממני את הצלחת,"מיה בלה עוד לא אכלת חצי מזה." קרלו אומר ודוחף את הצלחת חזרה אליי.
אני מנידה בראשי לשלילה והוא לא מוותר ודוחף אוכל לפי,אני בולעת את האוכל ואומרת "קרלו אני צריכה להקי-" אני נקטעת ורצה לשירותים במהירות,אני נכנסת לתא אקראי ומקיאה באסלה.
אני מרגישה יד גברית אוספת את שיערי וישר יודעת שזה קרלו לפי מגעו המחוספס,אני מרגישה שהקאתי את כל נשמתי ואני מתרוממת בקושי כשקרלו עוזר לי,אני שוטפת פנים ומתחרטת שאין לי כאן מברשת שיניים כי יש לי טעם של קיא בתוך הפה.
אנחנו חוזרים ואביב מגישה לי כוס מים,אני שותה את כל תכולת הכוס בתקווה שטען הקיא יעבור כבר,"ליאורי אולי נלך הביתה?,את חיוורת." אביב מבקשת ואני מהנהנת בקושי.
אני וקרלו נכנסים לרכב ואני מרגישה שיש לי סחרחורת קלה אבל מתעלמת ממנה,"מיה בלה את בסדר?" קרלו שואל ומלטף את ראשי,אני מהנהנת וקרלו מקבל שיחת טלפון ושם על רמקול כי הוא ראה את מבטי החושד.
"בוס.
"כן?
"אני מצטער על ההפרעה.
"מה קרה?
"יש בעיה.
"איזו בעיה?
"קיבלנו 3 איומים שונים על אישתך.
"מאיפה?
"מהמאפיה הקולמביאנית,המאפיה המקסיקנית והמאפיה הארגנטינאית.
"תבדוק על זה עוד ותעדכן אותי.
קרלו אומר ומנתק,אני מתעלמת מהעובדה שכרגע קראו לי אשתו ושואלת "אתה צריך לחזור לאיטליה?" הוא מניד בראשו לשלילה ואומר "לא את תהיי בסכנה." "אבל זה לא קשור אליי,המאפיה צריכה אותך." אני מתעקשת "מיה בלה,אני נשאר איתך ובטח ובטח שאת חולה." הוא אומר "אני הקאתי פעם אחת וזה כנראה בגלל שהמחזור שלי מתקרב,זה לא אומר שאני חולה." אני אומרת והוא מתעלם ממני בגבריות.
אנחנו מגיעים לבית וכשאנחנו נכנסים בחילה נוספת תוקפת אותי ואני רצה לשירותים בחדרי כשקרלו אחריי,אני מקיאה הכל כשקרלו מחזיק את שיערי ואני מרגישה שהקיבה שלי מתרוקנת.
אני קמה מן הרצפה ומדיחה את המים,שוטפת פנים ומצחצחת שיניים סוף סוף,"מיה בלה את בטוחה שאת בסדר?" קרלו שואל ואני מהנהנת בחיוך,"יש לך בגדים?" אני שואלת והוא מהנהן.
אני לוקחת מהארון הישן שלי פיג'מת סאטן ורודה עם לבבות.

אני נשכבת על המיטה ונכנסת מתחת לשמיכה הנעימה,קרלו מתפשט ונכנס מאחורי ומחבק אותי.
ידיו הגדולות מטיילות על גופי כשאני נאנחת קלות,אני מנסה להצמד אליו יותר אך הוא מגחך ואומר "מיה בלה אני לא אשכב איתך שאת חולה." "אני לא חולה." אני מתעקשת בקול ילדותי והוא צוחק את הצחוק המהפנט שלו.
אני מכניסה את האצבע שלי לגומה שלו והוא אומר "את ממש אובססיבית לגומות שלי." אני לוקחת את אצבעותיי חזרה אליי אך הוא תופס את ידי ומחזיר את האצבע שלי לגומה שלו,הוא מלטף את הפנים שלי ועוד הפעם בחילה עולה בי.
אני קמה במהירות האפשרית לשירותים ומקיאה עוד הפעם את הכל,קרלו אוסף את שיערי עד שאני מסיימת להקיא הכל.
אני מחייכת אליו ואומרת "תודה קרלו,אני אכנס להתקלח." הוא מהנהן ויוצא,אני מתפשטת ונכנסת מתחת לזרם המים החמימים.
אני מרגישה סחרחורת ומתחילה לראות שחור,בום.
______________________________________
סורי שלקח לי כל כך הרבה זמן פשוט הכרתי מישהו חדש ממש חמוד ואנחנו מלא ביחד.
אוהבתת❤️