פרק 26-הסוף

241 13 6
                                    

נ.מ ליאור
"ליאור קומי יפה שלי." אני שומעת את הקול של אביב ופותחת את עיניי,אני רואה את עייניה הכחולות וישר אני מחבקת אותה ומתפרקת על כתפה,"הכל טוב יפה שלי,כמו שאמרת לי עילאי מת הוא לא יחזור יותר." אביב מרגיעה אותי ומוחה את דמעותיי,אני קמה שוטפת פנים ומצחצחת את שיניי.
אני ואביב יוצאות מחדר השינה במטוס ומתיישבות בכיסאות שישבנו בם קודם לכן,"את בסדר?" טוני שואל אותי ברוך ואני מהנהנת,הקול של הטייס בוקע מן הרמקולים ואומר "בבקשה הדקו חגורות אני עומדים לנחות" אנחנו חוגרים את החגורה ונוחתים,אני ואביב מוחאות כפיים וטוני שואל "למה אתן מוחאות כפיים?" "מסורת של ישראלים" אני ואביב עונות באותו הזמן וצוחקות.
אנחנו יוצאים מהמטוס עם המזוודות והולכים לרכב ששכרנו וכרגע אנחנו בדובאי וחם פה מוות,"טוני באיזה מלון אנחנו?" אני שואלת את טוני שנוהג,"בבורג' חליפה" הוא עונה ואני ואביב צוחקות על המבטא שלו.
"מה אתן צוחקות כאילו שאתן יותר טובות" טוני עונה "אביב שחכתי להראות לך את הסירטון" אני אומרת לאביב ומראה לה את הסירטון שלי ושל טוני בבית החולים.
היא צוחקת וכמעט מתה,הטלפון שלי בידה והיא מתחילה לחטט בו,אין לי בעיה עם זה כי אני סומכת עליה יותר מעל עצמי.
"את נותנת לה לחטט בטלפון שלך?" טוני שואל בהלם,"כן,למה?" אני שואלת "אני בחיים לא הייתי נותן למישהו את הטלפון שלי" הוא אומר "ברור,הכמות בחורות שיש לך בטלפון לא נורמלית" אני מגכחת ומשלבת את רגליי.
אני מניחה את המזוודה שלי בפינת החדר שלי ונופלת למיטה,אז ככה לכל אחד יש חדר לבד.
אני נכנסת מתחת למים החמים במקלחת ושוטפת את גופי וחופפת את שיערי בשמפו בריח וניל שלי.
אני יוצאת מן המקלחת ומורחת על גופי את הקרמים האהובים עליי,אני לובשת הלבשה תחתונה והטלפון שלי מצלצל אני בודקת מי זה ואני רואה שקרלו מתקשר אליי וידיאו.
''קרלו,מה קורה?
"מה זה?,מיה בלה למה את לבושה ככה?
"בדיוק יצאתי מהמקלחת,תפסיק להיות קנאי.
"אה אז אם אני אתחיל עם איזה בחורה את לא תקנאי?
''לא.
"אוקיי,אני יכול לגעת בגומות שלך?
קרלו שואל את מי שלידו ואני ישר מנתקת.
הוא אומר את זה רק לי ואני יודעת שהוא עשה את זה רק כדי שאני אקנא אבל עדיין.
הוא מתקשר אלי שוב וידיאו ואני עונה ברוב טיפשותי.
"מה?
"מיה בלה סתם צחקתי.
"אבל אתה אומר את זה רק לי.
''אבל לא אמרתי את זה לאף אחת.
"אה,כן?,אז למי אמרת את זה?
"לפאולו,הוא לידי.
"טוב אבל אל תגיד את זה לאף אחד טוב?
"טוב,אני אוהבת אותך ולא לעשות שטויות.
"מה שתגיד אבא.
אני צוחקת ומנתקת,איכשהו הוא תמיד גורם לי לחייך.
אני מסמסת לאביב שתבוא לחדר שלי ובנתיים אני בודקת מה השעה 9:50.
אביב מגיעה לחדר שלי בפיג'מה ואני שואלת אותה,"רוצה לצאת לאכול ארוחת בוקר?''
"כן,כן,כן" היא מתלהבת כמו ילדה קטנה.
אביב הלכה ואני מוציאה מהמזוודה שמלת מיני לבנה עם קווים.

אביב הלכה ואני מוציאה מהמזוודה שמלת מיני לבנה עם קווים

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הסיפור המסובך שלנוWhere stories live. Discover now