פרק 25-נסיעה

296 12 4
                                    

נ.מ ליאור
אני פותחת את העיניים שלי והאירועים שקרו חוזרים אליי,קרלו פאקינג הרג את עילאי והוא מת בגללי.
ממה שאני יודעת יש לו ילדה ואישה ואני לא יכולה לחשוב אפילו שהילדה שלו תגדל בלי אבא למרות מה שהוא עשה לי.
אני בודקת בטלפון שלי מה השעה 00:54.
אני הולכת לחדר העבודה כי אני יודעת שקרלו שם ופותחת את הדלת מבלי לדפוק.
"בוקר טוב מיה בלה" קרלו אומר כאילו לא קרה כלום,הוא רואה את המבט שלי וקם אליי.
הוא מתקרב אליי ואני מתחילה להכות אותו ולצעוק עליו "למה עשית את זה?,אתה יודע שיש לו אישה וילדה?" הוא תופס את הידיים שלי וצועק "ואת יודעת שהוא אנס את שתיהן?" אני משתתקת מיד ודמעות מתחילות להיאסף בעיניי,"היי,היי אל תבכי זאת לא אשמתך" קרלו אומר ומושך אותי לחיבוק.
אחרי 5 דקות אני נרגעת ומתנתקת מקרלו "תודה" אני אומרת ומנשקת אותו,אני מתנתקת ממנו ומצחקקת "סליחה שהרטבתי לך את החולצה" "יש לך שינויי מצב רוח מוגזמים,מה נעשה כשתהיה בהיריון?" הוא שואל ומחייך חיוך שמרגיע אותי,"אתה תמודד" אני אומרת וטופחת על החזה שלו.
"קרלו שחכתי להגיד לך" אני אומרת והוא מביט בי בשאלה.
"אני טסה לשבוע צילומים בחול" אני אומרת ומבטו משתנה ברגע,"לא" הוא קובע "אבל קרלו זה לא הוגן" אני אומרת בילדותיות "מיה בלה אני לא הולך להיות רחוק ממך שבוע" הוא אומר ואני יודעת איך אני אשכנע אותו.
עיניי מתחילות לאסוף דמעות ואני מתחילה לבכות,"לא,לא אל תבכי אני מסכים" הוא ישר נשבר ואני מחייכת.
הוא מבין את החיוך ואני מתחילה לברוח אך לפני שאני מספיקה לצאת מהדלת הוא מגיע אליי ומתחיל לדגדג אותי על הספה בחדר העבודה.
"ק-קרלו ת-ת-תפסיק" אני אומרת בצחוק הוא נשכב מעלי ומתחיל לנשק את צווארי,''רוצה לעזור לי לארוז?" אני שואלת את קרלו והוא מהנהן וקם ממני.
אנחנו הולכים לחדר השינה ואני מוציאה מחדר הארונות את המזוודה הורודה שלי.
אני שמה בפנים 12 הלבשות תחתונות ומלא בגדים כמובן אחרי שקרלו התווכח איתי עליהם ואני ניצחתי.
"את יודעת שאני הולך להצמיד לך מאבטח?" הוא אומר כדרך אגב,"מה?,לא אין סיכוי" אני ישר מסרבת "מיה בלה אני לא שואל אותך יש עלייך איום" קרלו אומר ואני עוצרת,יש עליי איום?,מי איים עליי?,"מי איים עליי?" אני שואלת "חואן קמילו" הוא אומר "ההוא שלא הפסיק להסתכל עליי בנשף הזה שהיינו בו?" אני שואלת והוא מהנהן.
אני מסיימת,נשכבת על המיטה עם קרלו כשראשי על החזה שלו ונכנסת לאינסטגרם,אני רואה שיש 5 בחורים ששלחו לי הודעות באינסטגרם ואני נכנסת לצ'אט עם אחד מהם כדי להגיד לו שיעזוב אותי אבל קרלו חוטף לי את הטלפון ומקליד שם משהו.
"זה מוחרם" הוא אומר "טוב אבא,תביא את הטלפון" אני אומרת "אני אביא לך אותו מחר בבוקר עכשיו לישון" הוא אומר ואני מסתובבת עם גבי אליו כדי שיבין שאני עצבנית עליו.
אני מרגישה משהו רטוב על הצוואר שלי ואני רואה את קרלו מנשק את צווארי בנשיקות רטובות,אני מנסה להשתחרר ממנו והוא אומר "נו מצטער,מיה בלה אני אוהב אותך" אני מסתובבת אליו בחזרה מנשקת אותו ואומרת "אני גם אוהבת אותך,לילה טוב" "איך אני אתמודד בלי נשיקת הלילה טוב שלך?" הוא שואל במבט של ילד קטן,"אם כבר אני צריכה לדאוג" אני אומרת במבט דואג "מיה בלה אני אגיד לך בפעם ה100,אני רוצה אותך ורק אותך ואני שם אלף אלפי זין על הזונות האחרות" הוא אומר ואני מצחקקת ומחבקת אותו.
אנחנו הולכים לישון כי אני צריכה לטוס מחר.

הסיפור המסובך שלנוWhere stories live. Discover now