Season 2 episode 17

748 49 20
                                    

וקסי,קסלין:

הרמתי את ראשי ללמעלה,מתקשה להסתכל על פרצופו בשל גובהו,הוא הוריד את ראשו לכיווני,ועניו היפות חדרו לתוך נשמתי,
פסעתי אחורה,לא בפחד,ידעתי מה עומד להגיעה,
״לא כאן,ג׳יימס.״ אמרתי בלחץ אבל שמץ של התרגשות נדלק בגופי,
הסתובבתי בתקווה להגיע לדלת,אך יד גדולה והחזקה תפסה
את מותני ומשכה אותי בכוח אחורה,
צרחה של צחוק ברחה מפי כשג׳ים הרים אותי על כתפו והלך איתי לספה שנמצאת במשרד שלי,
״לא,ג׳ים.
יש לי עוד פגישה.״ מלמלתי קצרת נשימה כאשר ג׳ים מניח אותי ומתחיל לנשק אותי,בכל מקום בגוף,ללא עצירה.
״היא יכולה לחכות.״ הוא מלמל ופתח את כפתור החולצה הלבנה ו המכופתרת שלי,הרמתי את ידי כדי לסגור את הכפתור ולנסות להחזיר לי קצת את המוח בחזרה,
כי מאז שהוא הכניס לכאן רק את הרגל שלו,המוח נעלם והלב לקח תפקוד,אפשר להגיד שגם המשולש הפועם שבין רגלי גם לקח תפקוד.
אך ידו של ג׳ים תפסה את שתי ידי,הוא הרים אותם מעל ראשי,
לא נותן לי להוזיז את ידי,התנשפתי כששפתיו של ג׳ים
נחו על החזייה השחורה שלי,התפטלתי בציפייה וריגוש,
לפתע שכחתי שבכלל אמור להיות לי פגישה,שכחתי הכל.
הוא המשיך לפתוח את החולצה,משאיר אותה פתוחה לרווחה,
ומתבונן ברעב על החזה שלי,
מבלי לדעת חיוך גדול נמרח על שפתיי,
המשולש שבין רגליי פעם בעוצמה,גורם לי לסגור את רגלי,
״ג׳יימס..״ התחננתי,לא יודעת עם זה בשביל שיעצור או ימשיך,
אבל אני מאוד מקווה שהתחתנתי בשביל שימשיך,
הוא פתח את החזייה,גורם לחזהי לפרוץ החוצה,הוא בחן את פיטמותי בקפדנות,תפס את שד ימין שלי והכניס איתה
לתוך פיו,מוצץ נושך ומלקק.
שפתיי נפתחו כדי למצוא אוויר,ואנחות יצאו מפי.
״אלוהים..״ מלמלתי כשהוא עבר לצד השני גורם לי להשתנק,
ניסיתי להוזיז את ידי אך ג׳יימס הידק את אחיזתו,
במקום להתעצבן עליו,שהוא תופס את ידי ומנוע ממני מלפגוש את הפגישה הבאה שלי,אני די אהבתי את זה.
״ג׳יימס..?״ קראתי אליו מבעד לאנחות שלי,הוא הימהם,
״אל תפסיק.״ אמרתי לבסוף וגנחתי כשידו של ג׳יימס נחה על
הכוס שלי,
״לא התכוונתי להפסיק.״ גיחך ג׳יימס ונישק את בטני,
״יופי.״ מלמלתי בסיפוק,״עכשיו תשחרר את הידיים שלי,״
דרשתי,שמעתי את צחוקו של ג׳יימס לפני שידיי שוחררו,
תפסתי בפניו של ג׳יימס בכוח ונישקתי את שפתיו בעוצמה,
ג׳יימס נענה לנשיקה במרץ והלשונות שלנו נפגשו,
רוקדות ומיסתחררות.
״ג׳יימס?״ התנשמתי כאשר אמרתי את שמו,
״כן,וקסי?״ הוא נאנח על שפתי,אווירו החם הורגש על פניי,
הנחתי את ידי על חזהו,
״תזיין אותי.״
״בשמחה רבה,״ הוא נהם לתוך צווארי,ונשך את גרוני,גורם לי להתכווץ,״למרות שזה מה שתכננתי לעשות.״ הוא המשיך, ממלמל את זה לעצמו יותר מאשר לי,
דפיקות נשמעו על דלת המשרד שלי,עיניי זינקו לכיוון הדלת בפחד טהור,בזמן שג׳יימס המשיך במעשיו,
״ג׳יימס..דופקים.״ מלמלתי בלחץ בין נשיקותיו של ג׳יימס,
״אוקיי...ו?״ הוא שאל בחוסר עניין מוחלט והמשיך ללק,לנשוך ולמצוץ את צווארי,נשכתי את שפתיי בכדי לא לשמיע רעש,
זה היה כמעט בלתי אפשרי.
התרוממתי מעט והתיישבתי על ג׳יימס,גומרת לו לחייך בסיפוק ולמשוך את אגני לכיוונו בכוח,
״כן?״ שאלתי בצעקה חנוקה,מנסה כמה שיותר להסדיר את קולי,
״מיס? את שם,הפגישה שלנו לעכשיו.״ אמר קול מהדלת,
הבטתי בג׳יימס בעיניים מצומצמות,
הוא רק חייך חיוך מסופק וזדוני,כאשר הוא תפס את שערי ומשך אותו לאחור,גורם לשדי לבלות לכיוון פניו בזמן שהוא מלקק אותם ומשחק בהם,
״ג׳יימס!״ גנחתי לכיוונו שיפסיק,אך זה היה טוב לא אשקר,
פזלתי לכיוון הדלת מנסה למצוא דרך מוצא מזה,
לא היה,במיוחד כשג׳יימס התחיל להפשיט את כל בגדי,פתח את מכנסיו וחדר לתוכי באחת,
גנחתי בפנים כאשר גודלו מילא את כולי,הוא משך את פניי לכיוונו והסתער על שפתיי,
הוא התחיל לנוע בתוכי בזמן הנשיקה,גנחתי לתוך פיו,ג׳יימס בלע את הגניחה שלי בנהמה חייתית,והתחיל לזוז במרץ,
הוא הניח את ידיו על יריכיי מרים אותי ומוריד את אותי על גודלו,
לא חשבתי יותר,זה היה יותר מדי,
הנחתי את ידי על כתפיו הרחבות של ג׳יימס ובזמן שהורדתי את חליפתו התנועעתי עליו בקצב מתואם,
הוא גנח לתוך צווארי,נושם לתוך שערי,לא יכלתי להכיל את כל זה,אותו,
״ג׳יימס,אני קרובה..״ מלמלתי באזנו,הוא הצטמרר מלחישתי,
״את לא גומרת אלא אם כן אומר לך.״ הוא לפתע אמר בקול צרוד וסקסי,מסובב אותי כך שאני שוב שכובה על הספה והוא מעליי,עדיין בתוכי,
אני לא יודעת למה זה היה סקסי בעיניי,אבל זה היה,ואהבתי את זה. כלכך.
נשכתי את שפתיי בחיוך,אך החשק לגמור גבר כמעט,
הוא הרים את ידי מעל ראשי,תופס אותן עם יד אחת שלו,מפסק את רגליי בעזרת ידו השניה ורגליו,
ידו הפנויה מרימה את אחת מרגלי גבוה יותר,זה נותן לי גישה טובה יותר,
הוא זז מעט אחורה ואז חדר לתוכי בחוזקה,גורם לי לצווח בקול גדול מדי,״שיט.״ מלמלתי במבוכה והבטתי לכיוון הדלת,
ג׳יימס חייך,הוא אהב את זה.
הוא מענה אותי בגלל מה שעשיתי לו מוקדם יותר? אם כן,אני אחטיף לו על זה אחר כך,קודם כל יש כאן עניין לא גמור,
הוא החל להתנועע בתוכי חזק ומהר,גורם לי לגנוח בקול רב מדי על כל חדירה שלו,הגבר הזה פשוט בלתי.
אני אני כורכת את רגליי סביב מותני מצמידה את עצמי יותר,
נואשת,לא יודעת שובע מהגבר הזה,
״וקסי״ הוא לחש את שמי,זה היה נשמע מפתה כלכך ובמיוחד סקסי,המהמתי כי לא יכלתי להביא את עצמי למצב של דיבור,
״תגמרי בשבילי,״ הוא אמר בקול נמוך,סקסי וצרוד,
זה כבר היה יותר מדי,הקול שלו,הגוף שלו,הוא עצמו.
גנחתי חזק כאשר הוא ננעץ בתוכי פעם אחרונה לפני שהתפוצצתי,
״פאק..״ הוא מלמל וגמר כמה חדירות אחרי,
אני נשבעת שאני רואה את הכוכבים דרך הגג ודרך אור היום,
התרוממתי מעט,למרות שידי עדיין מעל ראשי,
והבטתי בג׳יימס עם עיניים מוצרות,״אתה מבין שאתה עומד לשלם על זה.״ אמרתי לו,חסרת נשימה.
הוא חייך חיוך כובש,״אני יודע.״ הוא אמר לי,לפני שהוריד את פניו לכיווני וסחף אותי לנשיקה עמוקה.
-
[כמה ימים אחרי]
רצתי מהר כלכך לכיוון השירותים הציבוריים שחשבתי שאהרוג מישהו בדרך,אבל אני במצב חירום,
ולא,זה לא מחזור מחורבן,יש לי בחילות והקאות,ואני עצבנית ולחוצה מהבוקר,
אני לא יודעת למה כל זה,אבל זה מעייף ובעיקר משגע,
לקחתי יום אחד חופש מהעבודה,ברונו הסכים כי אמר שהפגישות שיהיו היום יהיו אך ורק ממשרדו בכל מקרה,
כן,ג׳יימס גרם לברונו לעבור למשרד אחר,וגרם לו להפריד בין האנשים שבאים אלינו,ובגללו אני מקבלת רק בנות וברונו מקבל רק בנים,
האובססיה שלו כלפי עושה לי את זה,אך אני כועסת עליו,בלי סיבה,
פתחתי בתנופה את דלת השירותים החומה וקרעתי לכיוון האסלה,מקיאה את הקפה שדחפתי לעצמי בבוקר ואת הקראסון שאכלתי בכוח,רק כדי לא למות ברעב,
עכשיו,ברגעים אלו ממש אני מצטערת כלכך על זה,
כי אני מרגישה חרא,הראש שלי תקועה באסלה ציבורית ופולט מתוך פיו אוכל מעוך,
הרמתי את ראשי ויללתי בבכי,״מה לעזאזל..״ לחשתי בייאוש והתיישבתי על הרצפה הציבורית סביב האסלה הלא כלכך לבנה עכשיו,המנקה המסכן.
הוצאתי את הטלפון מכיסי,מתקשרת למריאנה ומקווה שתענה מהר כמו שהיא נרדמת מהר,
לא התקשרתי לג׳יימס כי הוא יכול להיות ממש דרמטי בנוגע לדברים האלה,ואני לא צוחקת,לפני כמה ימים ראיתי עכביש בבית וצרחתי,הוא חשב שמשהו קרה כי שמע את הצרחה מהמצלמות שהציב בביתי,והזמין פאקינג הליקופטר ואמבולנסים ומשטרות!
לא יכלתי להביט בפניהם כשהם הגיעו לביתי,
זה היה כלכך מביך.
אז למדתי את הלקח שלי,מריאנה ענתה אחרי כמה שניות בודדות,
״כדי מאוד שחטפו אותך ומאיימים עלייך עם אקדח לראש.
כי אם לא,אז אין סיבה מספיק מוצדקת להעיר אותי!״
היא צרחה לכיוון הטלפון גורמת לי להרתעה לאחור וכמעט להעיף אותו לאסלה המצחינה מהקיא שלי,
״מריאנה..״ מלמלתי בייאוש,אין לי כוח לצעוק ולריב,
״אני לא יודעת מה יש לי.״ מלמלתי לטלפון מתחילה לבכות,
נשמעו תזוזות בצד השני,רשרושי מפתחות נעליים וכל מני דלתות נסגרות ונפתחות,
״אני בדרך עלייך,תשלחי את המיקום.״ היא אמרה לטלפון שלי בנחמה מעלה חיוך על פניי,
״כדי מאוד שתביאי איתך בגדים להחלפה.״ מלמלתי חצי בוכה חצי מחייכת,מביטה על בגדיי שכנראה מסריחים עכשיו מריח של קיא,
הרמתי את הטלפון ושלחתי למריאנה את המיקום שלי,
-
למריאנה לא לקח הרבה זמן להגיע לכאן,מסתבר שהיא רצה לכאן,
כי היא מופיעה בפתח השירותים שלי עם פרצוף מפוחד ומתנשמת,
שקית מלאה בכל מני חפצים מתנדנדת בידה,
ונראה היה שרק התעוררה,מה שנכון.
היא אפילו לא החליפה בגדים,חייכתי באושר,לא מזה שלא החליפה בגדים,מזה שהיא כאן,ושהיא רצה לכאן בשבילי.
אני מרגישה מיוחדת.
התרוממתי וזינקתי עליה בחיבוק דוב ענק,מנשקת את הלחי שלה
״מה הייתי עושה בלעדייך?״ מלמלתי בחיוך מאושר אך עצוב,
היא העיפה את שערה הבהיר והחלק אחורה בגאווה שגרמה
לי לצחוק,
ואז להסתובב ולהקיא עוד,
היא הניחה את ידה על גבי,מנחמת אותי,
כשסיימתי להקיא והחלפתי בגדים,מריאנה לקחה אותי לסרט האהוב עליי בכל הזמנים,ואפילו הביאה אוכל ביחד איתה,
שעדיין היה חם דרך אגב, מוזר שהיה לי תיאבון אחרי שהקאתי חצי מהקיבה שלי החוצה,
אבל נהניתי,מאוד.
היה כבר לקראת ערב כשאני ומריאנה התקדמנו לכיוון הרכב שלה בשביל להיפרד,השמש שקעה,והשמים נצבעו בכחול תכלת,
ואלט לאט הפכו לוורודים כתומים,זה היה עוצר נשימה.
״תודה.״ מלמלתי בהכרת תודה למריאנה וחיבקתי אותה,חזק,מוחצת אותה אליי.
״בשמחה גברת,דרך אגב אני ממליצה לך לעשות בדיקת היריון,את מתנהגת כמו אישה בהיריון.״ מריאנה צחקה,
צחקתי ביחד איתה ואז הדממה תפסה אותנו,הבטנו אחת בשנייה,
עיניי פזלו לרגע לבטני,הרמתי את מבטי מהול האימה לפניה
של מריאנה שהביטה בי לבנה כסיד,
אין.פאקינג.סיכוי.

Shiri_sb

Thug on a motorcycle/בריון על אופנוע [2]Where stories live. Discover now