פרק 11

1.1K 132 230
                                    

מלודי-

"אני שמחה שאתן השושבינות שלי," אמרתי להת'ר ואן, "הבאת את הרובה?" הת'ר שאלה את אן, אחותי הנהנה בתגובה. נאנחתי, יש דברים שלא משתנים.

"החבאתי את הסכינים מתחת לשמלה, תהיי ערנית אן. ברגע שקורה משהו תהיי מוכנה להתנייד עם הרובה שלך." הת'ר העבירה את מבטה אליי, "מלודי אם קורה משהו תשכבי ישר ושימי ידיים על הראש, אני אדאג שלא תפגעי." גלגלתי את העיניים שלי ואבא נכנס לחדר.

"למה השמלה שלך שחורה?" הוא שאל את הת'ר, היא משכה בכתפיה. "למה אתה מחתן את מלודי?" אבא לא ענה וחיוך התפשט על פניה, "בדיוק." היא עברה לידו ויצאה מהחדר.

"מה אתה אומר אבא?" אן שאלה בחיוך והסתובבה, השמלה הלבנה שלה גרמה לה להיראות קדושה, שיערה החום התנופף והחיוך היפה שלה זהר. אן יכולה להפיל גברים על הברכיים אם היא רוצה.

"תקראי לי קאפו. אני צריך לדבר עם מלודי." החיוך שלה נמחק מהפנים והיא עברה ליד אבא שלי בראש מושפל, השפה שלה התעקלה בעצב והיא העיפה בנו מבט אחרון, "כפי שביקשת קאפו." היא מלמלה וטרקה את הדלת אחריה.

"למה היחסים שלך עם אן כאלה קשים? היא גם הבת שלך." הזכרתי לאבא, בחיים לא העזתי להגיד משהו שיכול אפילו לעצבן אותו קצת אבל אחותי הגדולה סובלת בגללו.

"זה לא הזמן והמקום לדבר עליה," הטון שלו היה לועג וכיווצתי את הגבות שלי בשאלה, הוא אמר את המילה עליה כאילו אן כלום.

"ברור שזה הזמן, למה אתה מתייחס אליה רק כמכונת השמדה ולא כמו הבת שלך?" שאלתי ואבא שלי חשק את הלסת שלו, "כי בגללה אמא שלך מתה!" הוא אמר בקשיחות, בקול הקאפו שלו שלא שמעתי עד עכשיו.

לא הצלחתי להגיד משהו והדלת נפתחה, "ההצגה מתחילה-" הת'ר אמרה ותיקנה את עצמה מיד לאחר מכן, "אני מתכוונת החתונה." בלעתי את הרוק שלי ופחדתי שאחותי זוממת משהו.

"נדבר לאחר החתונה." אבא אמר והלכתי אחריו, הייתי שקועה בדבריו, למה הוא התכוון בכך שהוא אמר שבגלל אן אמא שלנו מתה?

עמדתי מול השטיח האדום וראיתי בחופה בצד ימין את בלייק עם חליפה שהולמת אותו, מאחוריו שני גברים, ראסל ועוד אחד שאני לא מכירה אבל לפי השיער השחור אני יכולה לנחש שהוא האח השלישי, הוא הגבר חסר נימוסים.

בצד השמאלי של החופה יש את הת'ר ואן שמחזיקות זר פרחים, אן מחזיקה פרחים צבעוניים יפהפיים בעוד הת'ר מחזיקה ורדים עם קוצים שניכרים לעין.

אני ואבא שילבנו את הידיים והוא ליווה אותי לחופה, לא הייתי מוכנה למבטים שנשלחו אליי מהנוכחים בחופה. אן הסתכלה על אבא שלי בעצב, הת'ר הסתכלה עלינו בעצבים, בלייק נעץ את העיניים שלו באבא שלי, ראסל נראה חסר סבלנות והאח השלישי סקר אותי במבטו.

גבר חסר רגשותDonde viven las historias. Descúbrelo ahora