פרק 13

1.2K 144 139
                                    

מלודי-

אני מחיתי את הדמעות מעיניי בידיים רועדות, את היד השניה שמתי על הפה שלי כדי לחסום את קולות הבכי שנפלטים ממני ללא שליטה.

אני דפוקה, למה חשבתי שאני באמת יכולה להתחתן עם גבר מאפיה ולהתרחק מהאחיות היקרות שלי? בכל שניה ושניה שהמטוס הזה טס אני מרגישה יותר את המרחק שנוצר ביני לבין החיים שלי באיטליה.

אני יכולה לנסות להשוות את המצב שלי למרות שהוא לא בר השוואה, למשל ילדה נורמלית שהולכת פעם ראשונה לטיול שנתי וישנה מחוץ לבית שלה פעם ראשונה, היא תרגיש רק בלילה שזה מוזר לישון לא בבית ותחווה את הגעגועים להורים שלה ולמקום המוגן שלה. היא תרגיש חרטה עמוקה בליבה ויש סיכוי שאפילו תתקשר להורים שלה לאסוף אותה משם.

אבל אני לא ילדה שהולכת לטיול שנתי ליום, אני הולכת למשך כל החיים שלי לנישואים קשים עם גבר מאפיה שהוא והאחים שלו מעוררים פחד ואימה בגברים אחרים.

"מלודי אני יודע שאת שם ושאת בוכה אז תעני," הקול האחרון נשמע מאחורי הדלת שמגנה עליי מפני גבר אכזרי, הגבר הזה הוא בעלי.

"אני רוצה להיות לבד עכשיו," אמרתי לו ושתיקה מתוקה השתררה , לקחתי נשימה עמוקה ועצמתי את העיניים שלי. הנחתי את הידיים שלי על הכיור ותליתי את משקל גופי עליו, השקט גרם להרגשה הכבדה שבי להתפוגג באיטיות.

"לא אכפת לי, תפתחי את הדלת." בלייק הפר את השתיקה וקיבלתי אגרוף לחזה בכל הכוח, אני יכולה להרגיש בגופי את הטעות האיומה שעשיתי.

אני אוהבת את השקט שלי, אני אוהבת להיות לבד בחדר ולשמוע שירים, אני אוהבת לעצום את העיניים שלי ולטייל במחשבות שלי והדבר שאני הכי אוהבת זה שכשאני מבקשת שקט אז נותנים לי אותו.

"אמרתי לך שאני רוצה שקט, תעזוב אותי!" פקחתי את העיניים שלי והסתכלתי על הפרצוף הנואש שלי דרך המראה, אני נראית מעוררת רחמים.

אני אפילו לא התחלתי את החיים החדשים שלי וכבר אני יודעת שאני לא רוצה להתחיל אותם. "אם לא תפתחי את הדלת, אני אשבור אותה." הסתובבתי מול הדלת בגלל דבריו של בלייק.

הוא לא יעשה את זה, הוא לא באמת ישבור את הדלת. "3... 2.. 1-" בלייק ספר לאחור וקפצתי בבהלה כשהדלת עפה לקיר ופגעה בו בחוזקה. בלייק נכנס לשירותים וראה אותי נשענת על הכיור.

"למה את בוכה?" הוא ישר שאל והעיניים החומות הכהות שלו התמקדו בי, "אני לא בוכה," עניתי לבלייק. אני לא רוצה שהוא יהנה מהדמעות שלי.

"העיניים שלך אדומות והלחיים שלך רטובות מהדמעות." הוא בחן את פניי והגיע למסקנה הזו, הסטתי את המבט שלי ממנו.

"תסתכלי עליי." בלייק פקד, סובבתי את גופי מול הכיור, שמעתי את הצעדים הרועמים שלו וראיתי אותו בהשתקפות המראה הולך לכיווני.

גבר חסר רגשותDonde viven las historias. Descúbrelo ahora