בלייק-
נכנסתי לחדר אורחים וראיתי את הטלפון של מלודי ליד האוזניות הגדולות והשחורות שלה, היא ביקשה ממני להביא לה אותן ואם זה ירגיע אותה ויגרום לה להפסיק להילחץ ולפחד ממני אז אעשה את זה.
ראיתי את הטלפון רועד משיחה שקטה והרמתי אותו מהמיטה, על צג המסך ראיתי את הכינוי של אן בטלפון של מלודי, אניקה♡ עניתי לשיחה ושתיקה השתררה עד ששמעתי את אחותה של מלודי.
"מה איתך מלודי? הצלחת להסתדר?" אן שאלה בדאגה ושתיקה השתררה, "מלודי?" היא שאלה שוב וכחכחתי בגרוני, "היא מצליחה להסתדר." עניתי לה והשתיקה חזרה לשלמותה, זקרתי גבה לעבר הטלפון.
"איך אוכל להאמין לך?" אן שאלה וכיבדתי אותה על זה שהיא הגיונית ורגועה, לפחות היא לא ישר מתחילה לאיים כמו האחות הדפוקה שלה. "את יכולה להאמין לי מפני שאין לי שום מטרה לפגוע באשתי." שמעתי אותה נאנחת.
"בלייק ראיתי אותך רק פעם אחת, הסקתי מזה שאתה גבר שלא תפגע באחותי, יכול להיות שלא בכוונה לפחות אבל תצטרך ללמוד לחיות איתה כי היא עדינה." הרמתי את הטלפון מהמיטה והתחרטתי על הפעולה הזאת בשניה הראשונה.
היד שלי אוחזת בטלפון של מלודי בחוזקה והלחץ שאני מפעיל על הטלפון עוד רגע שובר אותו לרסיסים. "היא אשתי, אני אעשה איתה מה שאני רוצה." הכנסתי לראש של אן, אני לא מתכוון לפגוע במלודי אבל לא לתת לאחותה להגיד לי מה לעשות.
"היא אחותי, אתה לא תעשה איתה מה שאתה רוצה. אני לא הת'ר אבל תאמין לי בלייק שברגע שאדע שאחותי הקטנה נפגעה אתה תהיה היעד הראשון שלי." ניתקתי את השיחה וכיביתי את הטלפון של מלודי, נמאס לי לשמוע איומים חסרי תכלית.
הן מוזמנות לטוס לספרד ולבצע את האיומים שלהן, אני יכול להרוג את שתיהן ביחד בידיים חשופות. אן היא מתנקשת וצלפית מסוכנת, ללא הרובה שלה הכוח הפיזי שלה שווה לכוח של עכבר.
לקחתי את הטלפון והאוזניות מהמיטה, ברגע שאני נותן למלודי את הטלפון זה כמו לתת לה רשות לדבר עם אחיות שלה, אם היא תעשה טעות כמו להעביר מידע אז היא תצטרך לשאת בתוצאות למרות שאני חושב שהיא לא תעשה דבר כזה.
יצאתי מהחדר אורחים לכיוון החדר שלי וראיתי טיפות דם מחוץ לחדר שלי, לא הייתי צריך להבין מאיפה הם הגיעו, ישר ידעתי שזה מהכף יד הפצועה של אח שלי. כל צעד שלי לכיוון החדר גרם לבעירה בתוכי להתגבר, הלכתי לרגע בשביל להביא למלודי משהו והוא ניצל את הזמן הזה כדי להיכנס לחדר שלי לבד עם אשתי לאחר שנגע לה בתחת?
פתחתי את הדלת לחדר שלי והסתכלתי על אח שלי יושב על המיטה כשהיד שלו עטופה בתחבושת בצורה לא טובה שמדי פעם נופלת טיפת דם. ברגע שהעברתי את עיניי למלודי הבחנתי בשמיכה שמכסה אותה עד העיניים מלאות החרדה שלה, היא מחביאה את גופה בפני קרלוס.
הסתכלתי שוב על קרלוס והחיוך שלו התערער, ריסנתי את עצמי לא להתנפל על אח שלי, נכנסתי לחדר והחיוך של קרלוס התפוגג. נעלתי את הלסת שלי בחוזקה ולא אמרתי לקרלוס משהו, הוא אחז בסדינים ומחץ אותם עם ידיו כשהתקדמתי אליו.
"זה לא כמו שזה נראה," הוא תירץ, לא הגבתי לקרלוס ומחיצת הסדינים שלו התחזקה, עמדתי מולו ונלחמתי בתוך עצמי כדי להשתלט על המחשבות שלי, "בלייק אני לא-" ברגע שקרלוס דיבר הזעם שלי ניצח ובמהירות כרכתי את ידיי סביב הגרון שלו והטחתי אותו על המיטה. שחררתי את הטלפון והאוזניות של מלודי על המיטה מפני שהייתי עסוק באח שלי.
קרלוס פער את עיניו וברגע שהוא ניסה להוריד את היד שלי מהגרון שלו הוא נשף בכאב מפני שהוא נזכר שכף ידו פצועה מכדור, כדור שהוא קיבל בתור אזהרה להתרחק ממלודי ובכל זאת הוא ניצל את ההזדמנות שהיא הייתה לבדה בחדר שלי.
"קרלוס." אמרתי את שמו בכעס והוא חרחר ללא אוויר בריאות, היה לו פוטנציאל להיות יותר חזק ממני אבל הוא העדיף לזיין נשים ולוותר על כל דבר שיחזק אותו. קרלוס חזק אבל רק בקטע של להרים משקולות כבדות, לא בעימותים של אחד על אחד כמו שאני מרתק אותו עכשיו למיטה.
בזווית העין ראיתי את מלודי משתגרת אליי ואל קרלוס, האינסטינקט שלי פעל וביד הפנויה האחרת שלי הצלחתי לכרוך את כף ידי סביב הגרון של מלודי מבלי לחנוק אותה, עשיתי לה אותו הדבר כמו קרלוס וריתקתי אותה למיטה.
סומק עלה על הפנים שלה והנשימות שלה האיצו, היא בלעה את הרוק שלה והרגשתי איך הגרון שלה זז. באתי לפצות את פי ומלודי כרכה את הרגליים והידיים שלה סביב הזרוע שלי. הרמתי את היד שלי וגופה של מלודי הורם עם ידי בגלל שהיא כרוכה סביבו, עיניה נפערו כשהרמתי אותה.
"מה את עושה?" שאלתי אותה והיא הצמידה את היד שלי אליה כי הגוף שלה באוויר והיא לא רוצה ליפול. היא לא רוצה ליפול למיטה שלא תפגע בה בשום צורה.
"נראה שהיא עושה את היד שלך," קרלוס אמר והידקתי את האחיזה שלי סביב הגרון שלו, הוא חרחר פעם אחרונה ועזבתי את הגרון שלו, הנשימות המהירות שלו שיגעו לי את האוזן.
"אם הייתי רוצה להשתמש בך בתור משקולת הייתי אומר לך." הודעתי למלודי והיא חיזקה את הרגליים והידיים שלה סביבי, "תוריד אותי כבר!" הרמתי את היד יותר והיא רעדה, "לא ביקשתי ממך לכרוך את עצמך כמו נחש סביב היד שלי." היא הסתכלה למיטה ולקחה לעצמה החלטה, היא עזבה אותי ונפלה למיטה הרכה.
"את דרמטית, התנהגת כאילו קפצת מבניין." אמרתי לה והיא השפילה את המבט עם הסומק בפנים שלה, שמעתי את הגיחוך של קרלוס והעמדתי אותו בכך שלחצתי את הכף יד הפצועה שלו ומשכתי אותו מחוץ למיטה, הוא נאנח בכאב.
"תפסיק הוא לא פגע בי! תעזוב אותו!" זקרתי גבה ורכנתי אליה, מלודי נרתעה לאחור. "לא הכל סובב סביבך מלודי ובפעם הבאה שתגידי לי מה לעשות אני-" לא הספקתי לסיים את דבריי כי קרלוס דחף אותי קלות בכתף, משדר לי להפסיק.
התעלמתי מהעיניים המפוחדות שלה, היא מוזמנת להמשיך לפחד מהמחשבות שהיא מייצרת לעצמה. הרמתי את הטלפון והאוזניות מהמיטה וזרקתי לעברה, היא כיווצה גבות ולא התעמקתי במה היא חושבת עכשיו.
משכתי את קרלוס בכף היד הפצועה שלו מחוץ לחדר והוא רק השמיע קולות כאובים, יצאנו מהחדר וטרקתי את הדלת, קרלוס תלש את היד שלו ממני. עיניו התכווצו בזעם כשהוא הסתכל עליי.
YOU ARE READING
גבר חסר רגשות
Romanceבלייק אלונסו- "שמור את חבריך קרובים ואת אויבך קרובים עוד יותר." אין לי חברים חוץ מאחים שלי אבל יש לי אויבים וזה בדיוק מה שעשיתי. התחתנתי עם הבת של הקאפו מהמאפיה האויבת, הצעתי לו כוח, כסף והוא לא חשב פעמיים לפני שחטף את ההצעה והפקיר את בתו. אני לא סו...
