לילה אחד ודי

פרק 2; קונטרול פריק

מה הייתם עושים, אם הייתם רואים את הבנאדם האחרון שהייתם צריכים או רוצים לראות באותו רגע?,

אומרים לו שלום? או מבקשים שיבוא יותר מאוחר כי אתם עסוקים? ואם אולי הוא בכלל לא ידע שדווקא אתם גרים באותו בית ספציפי?, אולי זה הגורל שכל כך רוצה שתפגשו שוב?.
כשראיתי אותו, את הסטוץ שלי מאתמול, האינסטינקט הראשון שלי היה לסגור את הדלת, וזה מה שעשיתי.

טרקתי את הדלת, נעלתי אותה והתיישבתי חזרה על הספה.

אני מודה שקצת נלחצתי, אפילו מאוד, אבל לא נתתי לזה להשפיע עלי יותר מדי.

שיר ששמה לב לפרצופי המבוהל שאלה אם קרה משהו, אך כמובן שעניתי לשלילה וחייכתי חיוך מאולץ.
"מי זה היה באמת?," עידן יצטרף לשיחה.
"סתם..מתרימים," שקרתי. לא רציתי לשתף יותר מדי על מה שהיה אתמול, ובמיוחד
לא רציתי ששיר ועידן ידעו שזה השכן החדש.
"איך מתרימים?," עידן שאל. "גם בשישי באים להתרים?"
"לא יודעת, פשוט שפתחתי את הדלת ראיתי מתרים וישר סגרתי את הדלת," סכמתי את הדיון
וכמה שניות לאחר מכן, לאחר שנפסק הדיון הקצר שלנו, הפלאפון של עידן צלצל,
כאשר עידן סיים לדבר בטלפון הוא פרץ בצחוק מתגלגל שאני ושיר לא הבנו את פשרו, הרי
לא היה אמור להיות משהו מצחיק בשיחה.
הוא דיבר עם מישהו ואמר לו משהו בסגנון 'לא יכול להיות, אנחנו דירה מספר שתיים', ואחרי שהאדם שהיה בצד השני של הקו ענה עידן אמר שהייתה טעות, שיבוא ושהוא פותח, ובכך נגמרה השיחה.
מה אמור להיות כל-כך מצחיק בשיחה כה קצרה וחסרת תוכן?
"אנאל," עידן אמר את שמי, מנסה לעצור את הצחוק, אך לא מצליח וממשיך לצחוק.
"זה שבא לפה, זה לא מתרים. זה חבר שלי, ניב" הוא אמר לאחר שהצליח להתעלות על צחוקו לשנייה ואחר כך המשיך לצחוק.
ליבי נפל לתחתונים, עכשיו באמת נדפקתי. איך אני אמורה להתנהל?, כאילו לא קרה כלום?, או אולי ה-ניב הזה שמסתבר שזהו שמו יגיד משהו על מה שקרה אתמול?.
שכבתי אמש עם חבר של עידן. הרגשתי כל-כך מבוישת, כל כך חסרת ערך.
עשיתי טעות איומה, לא הייתי צריכה לשתות אתמול, למרות שהייתי צריכה מעט להשתחרר לשם שינוי ולא להיות נהגת תורן או בתפקיד 'החברה המשגיחה בהגזמה'.

אחרי מה שקרה עם האקס שלי אוראל,הרגשתי שאני חייבת לפרוק, לשחרר הכל ולצאת מהקונטרול פריק.

שעידן ניגש לדלת ופתח אותה לניב, הם התחבקו כמו כל שני גברים נורמאלים; חיבוק עם כמה טפיחות בגב ולאחר מכן הם נכנסו לסלון. אני כבר עמדתי והלכתי עם כוס המילקשייק שלי למטבח,
מכניסה אותו למקרר ותוך כדי מקשיבה לשיחה שהתנהלה בסלון שסמוך למטבח וממנו אפשר לראות הכל, ניב יכול להבחין בי כפי שאני יכולה להבחין בו.
"מה קרה לך באצבע?, ניב" שיר שאלה את ניב כאשר הם עדיין עומדים.
"נקעתי אותה" השיב.
"מתי הספקת?, רק אתמול בפאב היית עם יד שלמה" עידן התבדח.
"סתם, שטויות, הדלת נטרקה לי על האצבע." אמר והביט בי במבט משועשע,
אז מסתבר שהוא יצא עם נזק מטריקת הדלת שלי.
החלטתי להימנע מלשמוע את המשך השיחה ולהימנע מלהגיד לו שלום אז הלכתי לחדרי, לוקחת בגדים מהארון ונכנסת לאמבטיה חמה ומרעננת, שתרגיע אותי טיפה מכל הלחץ, העצבים והעייפות.