ישבנו כל החבורה במסעדה, בזמן האחרון החבורה קצת זנחה כי כולנו היינו עסוקים.
"שתפו מה חדש," בקשתי ונתתי ביס מאחד הקינוחים שהזמנו בסיום הארוחה.
"יש בכלל משהו חדש?" זיו שאל.
"אולי למשהי אחת.." שיר רמזה והסתכלה לעברי, מפנה את המבטים של הבנים לעברי.
הבנות כבר ידעו על הדייטים שלי ושל אביאל ולא היו מופתעות.
"כן אחות יקרה, מה את מסתירה מאיתנו?" עומר שאל ובלע את הביס האחרון של הוופל.
"אתה לא עשית את זה עכשיו," שי הסתכלה על עומר במבט חודר.
"מה?" עומר שאל לא מבין וליקק את הכפית.
"זה היה הביס האחרון!" היא רטנה.
"אופס?" הוא ספק אמר ספק שאל. אנחנו חייבים להתבגר, אנחנו פשוט חבורה של ילדותיים.
"טוב חוזרים לנושא. מה נסגר אנאלי?" זיו שואל מסוקרן.
"סתם יצאתי לכמה דייטים עם אביאל, השאלה הייתה מה חדש אצלכם לא אצלי!" אמרתי.
חן נחנק. "אביאל?!" שאל בשוק והנהנתי.
אני לא ממש חושבת שילך ביני לבין אביאל משהו, אני מרגישה שאני לוקחת אותו בתור חבר טוב שלי ולא בתור אופציה לבן זוג.
בנוסף, אני חושבת ששני הצדדים ככה, כלומר שגם אביאל לוקח אותי רק כמו חברה טובה, עובדה שיצאנו לחמישה דייטים ועד עכשיו לא ניסה לנשק אותי אפילו פעם אחת. בדרך כלל בנים מראים קרבה כזו או אחרת אם הם בעניין של מישהי. בכל אופן, קבענו היום אז אני אדבר איתו על זה.
אחרי שסיימנו את המפגש שלנו, נסעתי לעבודה ומשם חזרתי הביתה.
השעה הייתה כבר שש בערב וקבעתי עם אביאל לשעה שבע, בהחלט הגיע הזמן להתארגן.
חפפתי את שיערי במהירות וחשבתי איך אגיד לאביאל שאני רואה אותו כחבר, למרות שאני חושבת שגם הוא לא בקטע שלי בקטע רומנטי; אני מעדיפה לכלול את האפשרות שאני טועה, כדי לא להעליב אותו.
ייבשתי את השיער בעזרת פן ושמתי מסקרה שתדגיש את ריסיי, שחור בקו העין התחתון ושפתון שאני אוהבת.
לבשתי סקיני ג'ינס שחור עם קרעים, גופיית בטן לבנה ומעוטרת ומעל סווטשרט שחור בגלל שהתחיל להיות קריר בלילה.
בשעה שבע בדיוק, אביאל התקשר אליי וירדתי. הוא אמר שהיום הוא רוצה שנסתובב בגינה שליד הבית שלי, זה מן פארק כזה אפשר להגיד.
יש בו הרבה ספסלים, דשא, מתקנים לילדים וכמה מתקני ספורט.
אחרי שהקפנו את הפארק ודיברנו, התיישבנו על ספסל ושהצחוקים טיפה נרגעו, הרגשתי שהגיע הזמן להגיד את מה שיושב לי על הלב. אני יודעת שנכנסתי לזה חזק אבל תמיד היה לי קטע כזה של פחד להעליב אנשים, לפגוע בהם.
תמיד היה בי מן פחד להעליב אנשים, לפגוע בהם, ובגלל זה חששתי להגיד לאביאל את מה שאני חושבת.
חוץ מניב כמובן, עם ניב מההתחלה הכל היה פתוח, רבנו חופשי ועקצנו חופשי.
ההבדל הוא שעם ניב הכל בהומור, אנחנו לא לוקחים ללב אחד מהשנייה, וזה מה שטוב אצלנו למרות שהיחסים בנינו לא מדהימים.
באתי להתחיל לדבר אך בדיוק אביאל פצה את פיו.
"א..אנאל, אני צריך להגיד לך משהו" הוא אמר, לא היה לי אפילו כיוון למה שהוא רוצה להגיד לי.
"בטח, דבר" אמרתי בקלילות, אך בתוך תוכי לא ידעתי למה לצפות.
"האמת היא שאני לא חושב שזה ילך בנינו" הוא אמר מבויש. הרגשתי את זה בדיבורו.
ברגע שהוא אמר את זה- הרגשתי כל כך הקלה, כאילו שהיה אוויר סתום בתוכי שלא הצליח לצאת ועכשיו הוא השתחרר פתאום.
"חשבתי שזה ילך בנינו, אבל יצא שאני רואה אותך בתור אחותי ולא בתור בת זוג שלי או משהו בסגנון. אני מצטער! אני באמת-" עצרתי אותו כשראיתי שהוא כבר אוכל את עצמו, זאת באמת הקלה לשנינו. ככה שנהיה במסיבות ובאירועים אחרים משותפים לא תהיה לנו בושה לעבור אחד ליד השנייה או לדבר.
"אביאל, הכל טוב!" זה המשפט הראשון שאמרתי כדי להרגיע אותו.
"אנאל אני- רגע מה?" הוא לא הבין מה קורה פה, כנראה ציפה לתגובה רגשנית ומוגזמת מצידי.
"זה גם מה שרציתי להגיד לך. אכלתי לעצמי את הראש והלב, פחדתי שתיעלב. אבל בסופו של דבר שנינו מרגישים אותו דבר" אמרתי בחיוך. הוא הסתכל עלי בשוק, אני חושבת שהוא חשב שאני בשלב ההכחשה ושאחרי זה אבכה את חיי בבית.
"אביאל אני רצינית איתך, אם אתה לא מאמין אתה יכול להתקשר לשיר ולשאול אותה" הוספתי.
"וואו, לא ציפיתי לתגובה כזו" הוא אמר ואני גיחכתי.
אפשר להגיד שזה היה ערב מוצלח, לפחות מכל הדייטים האלו נוסף לי עוד אח בנוסף לעומר. את חן וזיו אני לא מחשיבה לאחים שלי, הם לא אחים בשבילי, אני לא יודעת להסביר. זה משהו אחר כזה, פשוט אהבה טהורה כזאת. האמת שלפני שהכרתי אותם לא נתקלתי בדבר כזה. הם מעבר לאחים ומעבר לסתם חברים. הם מעבר לכל דבר שאני יכולה לתאר.
שהשעה הייתה תשע וחצי נפרדנו והבטחנו שנמשיך לצאת לדייטים כאלו, כמובן בהומור.
עליתי במדרגות לכיוון דלת הבניין ונתקלתי שם בניב.
"כן ניב, נתקעת בחוץ?" שאלתי וצחקקתי שראיתי שהוא עושה מספר פעמים את הקוד אך לא נפתחת לו הדלת.
"פשוט החלטתי שאני מתחבר עכשיו לטבע, תראי איזה נוף משגע" אמר בציניות, תוך כדי ריכוז בדלת.
"כן, עיר משגעת עם נוף עוד יותר משגע" אמרי בציניות וחיכיתי לרגע המיוחל שיפתח את הדלת.
אחרי שראיתי שזה לא יקרה בזמן הקרוב החלטתי שהגיע הזמן שאני אנסה.
"טוב, תביא לי פשוט לפתוח." אמרתי והזזתי אותו, מקלידה את הקוד בזריזות והדלת נפתחת.
"מה, איך?" הוא שאל לא מאמין.
"תראה לי איזה קוד עשית" אמרתי וסגרתי את הדלת של הבניין.
"אחד, ארבע, אפס, שבע וסולמית" אמר והקליד בו זמנית.
"יופי דביל, כוכבית לא סולמית" אמרתי ואחרי שהקליד את הקוד נכון, והפעם עם כוכבית נכנסנו לבניין.
"רוצה לבוא אלינו? עידן נראה לי בבית." הצעתי בנחמדות והוא הנהן.
ניסיתי לפתוח את הדלת והיא הייתה נעולה, דפקתי בדלת ולא היה מענה. שיר ועידן היו בבית אז לא לקחתי מפתח לפני שיצאתי.
"טוב אז תעלי בינתיים אלי" הוא אמר.
"רגע חכה, אני אתקשר לראות איפה הם" אמרתי והתקשרתי לשיר שאמרה לי שהם הלכו לקנות גלידה ושהיא השאירה לי מפתח מתחת לשטיח.
נכנסנו לדירה שהייתה חמימה והורדתי את הסווטשרט לאחר שהדלקתי את האורות הכבויים.
"מה עשית באמת בחוץ?" ניב שאל שהתיישבתי לידו בספה והבאתי לו כוס קולה.
"הייתי עם אביאל" השבתי ולגמתי מכוס הקולה שלי.
"אביאל?" הוא שאל בבלבול.
"אביאל חבר שלך" עניתי.
"שמעתי שיש משהו ביניכם, אתם יוצאים?" הוא שאל והרעיד את רגלו.
הדלת בדיוק נפתחה ושיר ועידן נכנסו עם קופסת גלידה.
"רק בגללכם אני אהיה בטטה" האשמתי אותם.
"מחר נלך למכון נוריד את כל הקלוריות שאספנו עם הגלידה ועם המסעדה" שיר ענתה.
"אם זה יועיל, נראה לי רק מהיום עליתי קילו." רטנתי ומיד אחר כך התנחמתי בכפית גלידה. לבכות על זה שאני משמינה ואחרי זה לאכול גלידה זה שובר את רמת הגאונות הארצית.
שהשעון הורה על השעה רבע לאחת-עשרה ואחרי שסופקתי מהגלידה ועליתי בעוד מספר קלוריות, החלטתי שהגיע הזמן ללכת לישון. מחר בשעה תשע בבוקר מתחילה המשמרת שלי בבית הקפה,
ובשביל למלצר ולנקות שולחנות ואיך אפשר לשכוח לנקות חלונות אחרי שכמו תמיד מסנגרים אותי, צריך שינה טובה.
YOU ARE READING
לילה אחד ודי
Romanceהיא רוקדת לה ברחבה, בשמלה כחולה בוהקת, קצרצרה וקצת חשופה, כולם מוטרפים מסביבה. הוא מרחוק יושב על הבר מסתכל עליה רוקדת עם מבט מהופנט מחכה שתזרוק לו עוד מבט. ניב ואנאל נפגשים במועדון ומעבירים את הלילה יחד, אף אחד מהם לא חשב שאותו לילה ישנה את חייו מקצ...
