לא רק יְדִידוּת

פרק 35- הקמע שלי

נקודת מבט של ניב.

דקירות קינאה דוקרות אותי בבטן.
למה היא פאקינג נוגעת בבחור שהרס לחברה הכי טובה שלה את החיים? היא חייבת להפסיק לגעת באנשים, זה מחרפן אותי.
״מה הוא עושה כאן?״ אני שואל בטון המאיים שלי ומסתכל על הבחור המזדיין שמופיע בסלון של הבית של חברה שלי.
פאק זה נשמע רע.
זה באמת רע.
״ניב״ גל אומרת והפרצוף שלה אדום, מזכיר לי איך היא נראת שהיא גומרת ומיד אני נדלק.
הרובה נכנס לפעולה והדם זורם בעצבים.
״יש לך בדיוק חצי שניה לעוף מכאן״ אני אומר בטון שקט אבל מאיים. אין לי סבלנות להכניס לו אגרוף כדי שילך, אני עצבני מידי וזה עלול לעלות לו בחיו.
״תשתוק״ גל אומרת והמבט שלה מעוצבן.
היא אמרה לי לשתוק? כן כן שמעתי נכון. היא אמרה לי לשתוק.
היא פאקינג אמרה לי לסתום את הפה.
״איך את מעזה להכניס אותו לבית בכלל?!״ אני כמעט צורח.
גל מעבירה מבט בי ואחר כך בייצור שלצידה.
״אמיר...אדבר איתך מחר״ היא אומרת והוא מהנהן.
״אבל תחכה לי עם ה..״ היא קורצת לו וזה כמעט מחרפן אותי. ״לא אעשה זאת בלעדייך״ הוא אומר, מה לעזאזך נראה להם?!
אני מסתכל עליהם עוד פעם אחת ואז יוצא לבחוץ וטורק עליהם את הדלת. אני מחכה רגע ושומע את גל מיד פותחת את הפה.
״אני אסביר לו את המצב..הוא בטוח יבין״ הקול שלה נשמע ואני מעצבן עוד יותר. איזה מצב? הוא זיין אותה? אין לה בושה?
ציפור מצייצת ומחזירה אותי לנשום לרווחה.
אלוהים אני כלכך פאקינג קנאי.
הדלת נפתחת וגל מופיעה יחד עם אמיר שצועד לכיון השער מבלי להסתכל עליי.
עיניי מסרבות להסתובב אל גל ואני מסתכל על הגינה היפה שמאיה מטפחת.
״ניב״ הקול הסקסי שלה נשמע מאחורי ואני מסתובב כמו פאקינג שפוט שמהופנט. אבל ברצינות, איך אפשר לא להתפנט מהיופי שלה. השיער שלה מבולגן קלות וידיי משתוקקות לסדר אותן מאחורי אוזנייה. עינייה נעצמות ואני מתקרב אליה נושק לה למצח. אני נשבע שאם לא היה לי משחק בעוד כמה שעות הייתי מזיין אותה לעיני השמיים.
״מה קורה לך?״ היא שואלת ומרימה את המבט שלה כלפי מעלה, לעזאזל אני מאוהב.
״אני לא יודע״ ידיי נוטשות את המותן שלה ואני מגרד בראש.
״למה הוא היה כאן בכלל?״ אני שואל והיא מחייכת, מתיישבת על המדרגה ומסמנת לי לשבת לידה.
״הוא מתכנן להציע למאיה נישואים״ גל אומרת והחיוך שלה גדל. ״מה?״ אני לא מבין מה קורה.
״כן, כן..איזה כיף!״ גל אומרת ונושכת את השפה התחתונה שלה ועינייה קורנות מאושר.
״סוף סוף למאיה יהיו חיים שפוים.״
כן אה, אם האדיוט מניאק לא יפגע בה. וגם אם הוא יפגע בה יש לו עסק איתי. ועם מאור. ועם עומרי. ועם גל. שהיא הכי נוראית.
״אני עדיין לא סומך עליו״ אני מסתיר את השמחה שלי במירמור שמעצבן את גל.
״אל תדאג לזה״ היא אומרת ומגלגלת לי עיניים.
״אל תגלגלי לי עיניים״ אני אומר ועדיין עצבני.
״אל תהיה ממורמר״ היא אומרת ושוב מגלגלת עיניים.
אוף היא כלכך חמודה שהיא עצבנית. חמודה ויפה.
היא יפה תמיד אבל כשגבותייה עוד רגע נצמדות בגלל חשיבה שלא תועיל לה כלכך היא יפה יותר.
״את פאקינג יפה״ אני אומר מבלי לשים לב. כן ניב הרסת את הדמות הקשוחה.
שהחיוך שוב נמתח על פנייה אני מחייך בחזרה.
אי אפשר לכעוס עליה, במיוחד לא על שטויות.
״היום הוכחת סופית שאתה קנאי דבילי״ היא אומרת.
״דבילי?!״ אני שואל ומרים גבה.
״כן אתה דביל״ היא אומרת ואני שולח את היד שלי לבטן שלה ומדגדג אותה. היא צוחקת ואני מרגיש איך הצחוק שלה מלטף לי את הלב. נראה לי שצמח לי ציצי והזין שלי נשר.
״יש לי משחק״ אני אומר כשהיא עושה את המבט שלה שצמא לסקס. המבט האהוב עליי.
״באמת?״ היא שואלת ומתנתקת ממני, ״מתי?״
״אהה״ אני אומר ומוציא את הפלאפון מהכיס האחורי שלי.
שעה חמש..פאק איך?
״עוד שעתיים״ אני אומר וקם על רגליי, מסתכל עליה לבושה בפיגמה קצרצרה.
״לכי תתארגני״ אני אומר לה ומסתכל עליה.
״האוטו שלי עדיין שם״ היא אומרת ומסדרת את המכנס הקצרצר שלה. ״נביא אותו״ אני מסתכל על הרגליים הסקסיות שלה.

רגע לפני שריקת הפתיחה.
הלב שלי כל פעם מחדש רועד וכשהשריקה נשמעת אני רץ למקום המוכר בקודקוד הדשא.
אני מעביר מבט אל הקהל ומסתכל למקום המוכר בו גל יושבת.
היא נראת מרוכזת אך ורק בי. העיניים שלנו נפגשות ואחר כך אני מסתכל על עומרי שיושב לידה.
עיניי חיפשו את שאר החברים שחסרים לי.
מאור ומאיה.
״ניב רצון! ניב רצון! ניב רצון!״ הקהל שר ואני מודה להם בהרמת ידיים ומחיאת כף.
השחקנים של הקבוצה היריבה שלנו באדום לבן ניראים לי גדולים וטובים יותר.
הרי זה מובן מאיליו שנרגיש ככה, זאת תל-אביב, הקבוצה עם היריבות הענקית שלנו.
הכדור מגיע אל רגליי כשאני רק באמצע המגרש, המתח מתחיל.
אני מכדרר את הכדור ושומע את הצעקות של הקהל.
הקהל נשמע חזק יותר כשאני מוסר את הכדור במדויקות להפליא אל לואיס שרץ במהירות ומדלג על קו ההגנה התל-אביבי. אני משתחרר מהשחקנים שמנסים להפריע לי ומקבל את הכדור בחזרה מלואיס. בבעיטה מכוונת אני קורע את הרשת ורץ לכיון הקהל שעומד הרגליים. כולם שמחים פאקינג בזכותי. אני נופל על הדשא וכל חברי לקבוצה מכסים אותי בגופם. כשאני קם על רגליי אני מסתכל על הקהל ובמיוחד על הקמע שלי שהחיוך שלה מסנוור אותי מרחוק. אני שולח נשיקה שמכוונת אל הקהל אבל הכוונה האמיתית היא לגל.

הראש שלי מסתחרר. פאקינג נצחנו את התל-אביבים 5-0.
הרגשתי שאלוהים נכנס בתוכי ומשחק עם הכדור.
הייתי עמוק בתוך המגרש.
אני לוקח עוד שלוק מהקבוק וודקה שביד שלי ומסתכל על התחת של גל בזמן שהיא פותחת את הדלת.
המגן ביצים גמר עליי.
הדלת נפתחת ואני מוריד את הבקבוק משפתיי וכשגל מסתובבת היד שלי נשלחת למותן החשופה שלה. אנחנו נכנסים לבפנים ומסתכלים זה על זה. אני סוגר את הדלת עם הרגל ומתקדם אלייה בזמן שהיא צועדת לאחור, מפתה אותי וללא ספק מצליחה.
״היית אלוף״ היא לוחשת בצירידות שגורמת לזין העומד שלי לכאוב.
״מגיע לי פרס?״ אני שואל ומרגיש את השיכרון נופל עליי.
״מממ״ היא ממלמלת ונופלת על הספה יחד איתי.
אני מניח את הבקבוק על הרצפה ומנשק את הצוואר שלה, לאט לאט שולח את ידיי אל מתחת לחולצתה, נוגע בעדינות בציצי המושלם שלה ומתענג על כך רגע.
היא מזיזה אותי ונעמד בין רגליי, השפתיים שלנו לא מתנתקות.
הלשון שלי מלטפת את הלשון שלה בהנאה רבה והיד שלי קבורה עמוק בתוך השיער שלה.
מגע שפתייה, הריח שלה, הגוף שלה. לעזאזל היא סכנה לציבור.
רעש מגיע אל האוזן שלי ואז הדלת נפתחת, לוקח לי כמה שניות לקלוט את הפחד שעל פנייה של גל.
אני מסתובב ורואה את המבט העצבני של מאור.
פאק.

אמא ואבא.
זה קרה אחרי פאקינג 35 פרקים.
ואו.
אין לי כלכך מה להגיד.
250 הצבעות ואמשיך.