נק' מבט צ'אניול.
הלכתי לשבת על איזה ספסל מול המים, פשוט הסתכלתי על המים ובכיתי.
הרגשתי פשוט לא טוב
היו לי כאבי ראש.
סחרחורות.
בחילות.
רק בגלל ילד אחד!
ילד שאני אוהב.
לא הצלחתי להפסיק לבכות, אני אוהב אותו.
אני אוהב אותו מכל ליבי והוא בחיים לא ידע את זה.
הוא יהיה איתו, עם המינסוק הזה.
הוא ישנא אותי.
כמו שהוא תמיד שנא.
ישבתי שם, מול המים, הפנים שלי היו יבשות מכל הדמעות שירדו.
ניסיתי להרגיע קצת.
אבל...
כל פעם שנרגעתי, נזכרתי בזה וחזרתי לבכות.
אני אוהב אותו.
אני רק רוצה ללכת אליו ולומר לו 'אני אוהב אותך'
זה הדבר היחיד.
אבל זה לא יקרה.
אחרי בערך שעה, החלטתי לקום וללכת לביתי.
אולי אני צריך לישון קצת.
הגעתי לכביש, נכנסתי לאוטו וראיתי אותם.
הם היו רחוקים ממני, בדיוק עברו את הכביש.
אבל הם היו שם.
כמו תמיד.
מולי.
יד ביד.
הם נכנסו למכונית, כנראה של קים מין סוק המגעיל הזה.
מינסוק התניע והם באו להתחיל לנסוע.
הוא התחיל לנסוע לאחור ופתאום ראיתי מכונית נתקלת בהם.
חזק.
נבהלתי.
יצאתי מהאוטו ורצתי מהר אליהם.
הגעתי, ראיתי את באק עם עיניים עצומות.
זכוכיות נכנסו לו לגוף, זה עשה לי רע לראות את זה.
הוא בסדר?
וראיתי את מינסוק מנסה לפתוח את עיניו.
בקושי הצליח.
אבל לפחות הוא זז.
לפחות יש סיכוי שהוא חי.
רציתי לצעוק עליו.
אבל זה לא אשמתו.
התקרבתי לבאק והתחלתי לנענע אותו.
"באק, קום אני מתחנן" בכיתי.
אני מפחד עליו.
מה אני אמור לעשות?
~~~~~~~~~~~
אשמח אם תגיבו לי כדי שאני אדע אם אוהבים את הפאנפיק.
אני מצטערת שהפרקים קצרים.
וסליחה שהעלתי היום עוד פרק...
