נק' מבט צ'אניול.
"בוא!" אמרתי לו ולקחתי את המפתח.
הוא בא מהר אחרי.
נעלתי את הבית והלכתי לכיוון המכונית שהוא מאחורי.
פתחתי את הדלת, התנעתי.
הוא נכנס לצד השני, שם חגורה והתחלתי לנסוע.
"מה הוא אמר לך?" הוא שאל אותי.
"אני יודע איפה הוא עכשיו, אני לוקח אותך לשם" אמרתי לו והסתכלתי על הכביש.
"תודה" הוא אמר בשקט.
המשכתי לנסוע.
אחרי עשרים ושש דקות סוף סוף הגעתי לרחוב.
חיפשתי את המסעדה.
כשמצאתי אותה נעצרתי.
"הוא שם" אמרתי והצבעתי עליה.
"אני מקווה לפחות" הוספתי.
"תודה'' הוא אמר בשקט ויצא מהמכונית שלי.
זה היה לי עצוב.
ראיתי אותו הולך לשם, מתקרב עוד קצת ועוד קצת.
לא ידעתי אם לנסוע או להשאר שם.
הוא הגיע למסעדה, הסתכל על החלון ונעצר.
פשוט בהה בחלון.
למה לא נכנס?
על מה הוא מסתכל.
החלטתי ללכת לשם, לבדוק מה קרה איתו.
הוא פשוט עומד שם ומסתכל על המסעדה.
נק' מבט באקהיון.
יצאתי מהמכונית של צ'אניול והלכתי לכיוון המסעדה.
כל מה שאני צריך לעשות זה ללכת לשם ולספר לו מה קרה.
זה לא מסובך.
נכון?
הגעתי למסעדה, הסתכלתי בחלון כדי לבדוק אם אני רואה אותו.
מצאתי אותו.
הוא ישב שם.
עם מישהו...
חשבתי אם להכנס או לא.
ראיתי את אותו אחד שם את היד שלו על היד של מינסוק.
הם נראים לי ביחד.
הוא לא אוהב אותי יותר.
עברו שלוש שנים מאז שנפגשנו.
דמעות יצאו לי מהעיניים שראיתי את זה, שקלטתי את זה.
פתאום הרגשתי יד על הכתף שלי, הסתובבתי וראיתי שזה צ'אניול.
התחלתי לבכות לו על החזה.
הוא חיבק אותי.
